זהר

רב) אמר ר' יוסי, כמה חביבין ישראל קמי קב"ה, בקדמיתא קרא לון גוי קדוש, דכתיב כי עם קדוש אתה וגו'. לבתר קרא לון קדש, דכתיב קדש ישראל ליי' ראשית תבואתה. מה בין האי להאי. א"ר אבא, קדש עלאה מכלא, דהכי תנינן, כד אתחברן כלהו קדושי כחדא, אקרון קדוש. וכלהו סלקין ומתכנשין לההוא אתר עלאה, דאקרי קדש.

פירוש הסולם

רב) אמר ר' יוסי וכו': אר"י, כמה אהובים ישראל לפני הקב"ה. כי בתחילה קרא אותם גוי קדוש. שכתוב כי עם קדוש אתה וגו'. לאח"כ קרא אותם, קדש, שכתוב, קדש ישראל לה' ראשית תבואתה. מה בין זה לזה, בין קדוש לקדש. א"ר אבא, קדש הוא עליון מכל, שהוא חכמה, כי כך למדנו, כשמתחברים כל הקדושות יחד, שהן ג' קוין חג"ת, נקראים קדש, כי אז כולם עולים ומתאספים למקום העליון הנקרא קדש, דהיינו לחכמה העליונה.