זהר

רב) מאן כליל לכל הני, ההוא דקא אצטריך לכללא לון, והאי איהו עבד, דאכליל לכל שאר. תלת עבדין אינון בתלת דוכתין, וכלהו חד. ועלייהו כתיב, הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וגו'. בין עבד לעבד אינון אחרנין. בין עבד קדמאה, לעבד תניינא, אית ליה לממסר נפשיה על יחודא דקדושת שמיה, ולשואה גרמיה עני ומסכנא בצלותא דעמידה, ולשואה גרמיה גו חסידים בשומע תפלה. עבד תליתאה בתר דסיים וסדר כלא.

פירוש הסולם

רב) מאן כליל לכל וכו': שואל, מי כולל לכל אלו הנ"ל. ומשיב, הוא מי שצריך לכלול אותם, וזה הוא, עבד, הכולל לכל השאר, שהם, קדוש השם, עני, חסיד. ג' עבדים הם בג' מקומות, וכולם אחד, ועליהם כתוב, הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וגו'. בין עבד לעבד נמצאים אלו האחרים, דהיינו בין עבד הראשון שלפני התפלה, לעבד האחרון, שלאחר תפלת העמידה, (כנ"ל אות קצ"ח). יש לו למסור נפשו על קידוש השם, ולעשות עצמו עני ואביון בתפלת העמידה ולהשים עצמו תוך החסידים בשומע תפלה. עבד הג' הוא אחר שגמר וסידר את הכל. דהיינו לאחר כל התפלה (כנ"ל אות קצ"ח).