זהר

רב) תאנא, האי מצחא, אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי, דאתאחדן ביה, וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין, אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין, דנהיר להאי מצחא, כדין כלהו משתככין.

פירוש הסולם

רב) תאנא האי מצחא וכו׳: למדנו, המצח הזה מתפשט במאתים אלף אדומים שבאדומים המתאחזים בו וכלולים בו. וכשנתגלה המצח דז״א, יש רשות לכולם להחריב, דהיינו לעשות חורבנות, וכשנתגלה המצח דרעוא דרעוין המאיר למצח הזה אז נשקטים כולם.
כדי להבין זה, צריכים להבין היטב הפירוש של רעוא דרעוין המתגלה במצח דא״א. כי רעוא סתם נאמר על החסד המתגלה ברצון וחפץ גדול באו"א, עד שאין הי׳ יוצא מאויר שלהם, והם תמיד בימין, בסו״ה כי חפץ חסד הוא, וחפץ תרגומו רעוא. ורצון זה נבחן לרצון של הימין, או הנוטים לימין. אמנם במקום שהשמאל שולט, וגם בו מתגבר הרצון אל החסדים יותר מבחכמה עד שהוא מפסיק הארת חכמה שבו ומשמש רק בחסדים, נבחן זה לרעוא דרעוין, כי יש כאן רצון כפול, שאפילו השמאל רוצה בחסדים. ולפיכך אין זה מתגלה אלא בא״א, שהוא כולו ימין, כלומר בשליטת הימין, ובמצח שלו, ששם מקום השליטה של הג״ר דחכמה, שה״ס השמאל, וכיון שהשמאל עזב את שלו ובחר בחסד הימין, נבחן זה לגילוי רעוא דרעוין, שנגלה רצון כפול לחסדים הן מימין והן משמאל, ומבחינת הזמן נגלה זה בשבת, שהוא כולו תחת שליטת הימין, ובזמן תפלת המנחה שתקן יצחק, שאז שליטת השמאל, ואע״פ שהשמאל שולט מגביר חפצו לחסדים בסוד רעוא דרעוין.
וכנגד זה, במצח דז״א, יש סומקי דסומקי, כי בעת שמתגלה הג״ר דז״א במצח, גם צד הימין, שהוא חסד, הנקרא לבן, עוזב את החסדים שלו ובוחר בחכמה, שה״ס קו שמאל הנק׳ גוון אדום. ומתגלה כאן אדום כפול, הן מצד השמאל והן מצד הימין, וע״כ נקרא סומקי דסומקי. ובכל קו יש בו ע״ס הכלולות מע״ס, שהן מאה. וב׳ קוין ימין ושמאל שנעשו לאדום כפול, מספרם מאתיים, ולהיותם בבחינת חכמה הם בסוד מאתים אלף. וז״ש האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי וכו׳ אית רשותא לכלהו לחרבא, שכיון שאין בו חסד כלל הם עלולים להחריב הכל, וכד אתגליא מצחא דרעוא דרעוין וכו׳ כלהו משתככין, כי כח הרצון הכפול, המגולה במצח דא״א, מבטל כח האדום והדין הכפול, שבמצח דז״א.