חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות רא

זהר

רא) וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה וגו'. תנן, כוס של ברכה, לא אתברכא, אלא בסטר ימינא, ובגין כך, בעוד דאתער ימינא לגבי כוס של ברכה, שמאלא לא תסייע תמן, דהא ימינא, אשכח עילה בההוא כוס, לאתערא לגבי עלמא עלאה.

פירוש הסולם

רא) וילך ראובן וגו': למדנו, כוס של ברכה, שה"ס הנוקבא מבחינת הארת חכמה שבה, שמאירה בסוד יין המשמח אלקים ואנשים, אינה מתברכת רק בצד ימין, שהוא חסדים, כי חכמה בלי חסדים הוא חשך כנודע. ומשום זה, בעוד שהימין נתעורר להשפיע אל כוס של ברכה, שהוא הנוקבא, השמאל לא יתמך שם, כי הימין מצא סבה בכוס, שבגללה יתעורר אל עולם העליון, שה"ס חסדים מכוסים מחכמה.
פירוש. הנוקבא, בעת שהיא בבחינת קו שמאל, שה"ס חכמה בלי חסדים, היא נקראת כוס, ואז אינה מאירה, והיא צריכה לברכה שה"ס המשכת החסדים מקו ימין הנקראת ברכה. וז"ש בעוד דאתער ימינא לגבי כוס של ברכה, שמאלא לא תסייע תמן. שבעת שהימין משפיע לה חסדים, תפסוק אז לגמרי הארת השמאל, שהיא חכמה. דהא ימינא אשכח עילה בההוא כוס לאתערא לגבי עלמא עלאה, כי הימין מצא סבה בכוס, דהיינו במה שנחשך ואינו מאיר, שבגלל סבה זו, עזב הארת החכמה שמשמאל, ונתעורר להמשיך חסדים מעולם העליון, שהוא לאה, שהיא בחסדים מכוסים מחכמה. ואם יהיה אז איזה תמיכה משמאל לא יוכל הימין להתדבק בעולם העליון המכוסה מחכמה, ולהמשיך משם חסדים. כי דבקות, פירושו השואת הצורה.