זהר
ק/א) ואי תימא, אי הכי הא שערי דלתתא, אינון
אוכמי, אמאי לא הוו דא כדא. דתניא כתיב, קווצותיו תלתלים
שחורות כעורב. וכתיב, ושער רישיה כעמר נקא. לא קשיא, הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה. וע״ד, כד אתייהיבת אורייתא לישראל, אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה.
פירוש הסולם
ק/א)
ואי תימא אי וכו׳: ואם תאמר, אם כן, הרי השערות שלמטה, של ז״א, הן שחורות, ולמה לא היו אלו כאלו דא״א שהן לבנות. שלמדנו, כתוב, קווצותיו תלתלים שחורות כעורב. וכתוב, ושער רישיה כעמר נקא. דהיינו לבנות. שהכתובים סותרים זה את זה. ומשיב, לא קשה. כאן שאומר, כעמר נקא, הוא בזקן העליון דא״א. וכאן שאומר, שחורות כעורב, הוא בדיקנא התחתון דז״א. וע״כ כשניתנה התורה לישראל, ניתנה באש שחורה על אש לבנה.
פירוש כמו אותיות התורה, שזולת הקלף הלבן אין להם שום מציאות, ועכ״ז האותיות בעצמן הן שחורות. כך התורה שלמעלה שה״ס ז״א כלול מחסד וגבורה, שה״ס אש לבנה ואש שחורה, וכך הן בחינות שערות דיקנא שהן בשורשן בא"א, אש לבנה, ובז״א אש שחורה.
