זהר

ק) תרין עגלים אמאי. אלא אמר ירבעם, במדברא הוו אינון חרשין, דכתיב בשר חמורים בשרם. הכא, אינון תרין רוחין בישין, יתלבשו כדקא חזי לון, דכר ונוקבא אינון. דכר הוה בבית אל, ונוקבא הות בדן. ומגו דכתיב, נפת תטפנה שפתי זרה, אתמשכו ישראל אבתרה יתיר, דכתיב וילכו העם לפני האחד עד דן. ובג"כ תרין עגלין הוו. ומשיך לון ירבעם בארעא קדישא, והוה חובא עליה ועל ישראל, ומנע ברכאן מן עלמא. ועליה כתיב גוזל אביו ואמו וגו'.

פירוש הסולם

ק) תרין עגלים אמאי וכו': שואל, שני עגלים למה עשה. ומשיב, אלא אמר ירבעם, במדבר היו אלו המכשפים שכתוב עליהם בשר חמורים בשרם, ולפיכך המשיכו ב' רוחין, שור וחמור זכר ונקבה, כנ"ל (אות פ"ג) אבל לא הלבישו אותם אלא שניהם בעגל אחד. כאן, אותם ב' רוחות הרעים, יתלבשו כראוי להם בב' עגלים, כי זכר ונקבה הם, הזכר היה בבית אל והנקבה היתה בדן. ומשום שכתוב, נפת תטופנה שפתי זרה, נמשכו ישראל אחריהם ביותר, שכתוב, וילכו העם לפני האחד עד דן. וע"כ היו ב' עגלים. והמשיך אותם ירבעם בארץ הקדושה, והיה עון עליו ועל ישראל, ומנע הברכות מן העולם. ועליו כתוב, גוזל אביו ואמו וגו'. כי פגם בזו"ן שהם אביו ואמו.