זהר

ק) זרעא דדוד מתהפכן ביה חיזו דגוונין, ובג"כ טעה שמואל, דכתיב אל תבט אל מראהו, בגין דסטרא אחרא הוה ביה באליאב, דלא הוה הכי בדוד, דיוקנין דדוד טמירין אינון, דהא דיוקנין דסטרא אחרא, אתכליל גו דיוקנין, וההוא דיוקנא דסטר אחרא אתחזי ביה בקדמיתא, דאעבר על עיינין לפום שעתא, ובהיל לבא ודחיל, ולבתר וטוב רואי ויי' עמו. ודא איהו עדות לגביה.

פירוש הסולם

ק) זרעא דדוד מתהפכן וכו': זרעו של דוד, מתהפכים בו המראות של הגוונים. וע"כ טעה שמואל, שכתוב אל תבט אל מראהו. משום שהצד האחר היה באליאב, שלא היה כן בדוד, הצורות של דוד מכוסות הן, כי הצורות של הצד האחר נכללו תוך הצורות שלו, והצורה של הצד האחר נראה בו תחלה, שעוברת על העינים לפי שעה, והלב מבוהל ומתירא, ואחר כך, וטוב רואי וה' עמו. וזהו עדות אצלו.