זהר

ק) ותא חזי רזא דמלה, בשעתא דקב"ה אתחזי על גנתא, כל גנתא אתכנש, ולא מתפרש מעדן. ומהאי עדן מבועי נפקין, לכמה אורחין ושבילין, והאי גנתא, אתקרי צרורא דחיי, דתמן מתעדנין צדיקיא מנהירו דעלמא דאתי. ובהאי שעתא, קודשא ב"ה אתגלי עלייהו.

פירוש הסולם

ק) ותא חזי רזא וכו': ובוא וראה, סוד הדבר הוא, בשעה שהקב"ה נגלה על הגן, מתאסף כל הגן, דהיינו כל הצדיקים שבגן, ואינו נפרד מעדן, שהוא החכמה. ומעדן הזה יוצאים עינות, דהיינו הארת החכמה, לכמה אורחות ושבילים (עי' ביאורם בב"א דף רנ"א ד"ה נחית) להשגת הצדיקים. וגן הזה נקרא צרור החיים, ששם מתעדנים הצדיקים מהארת עולם הבא. ובשעה ההוא הקב"ה מתגלה אליהם.