זהר

ק) ועיני ישראל כבדו מזקן וגו', תאני ר' חזקיה, דא ישראל לתתא, ובגין דא, לא את משכח דכוותיה, וכד יהון בגלותא כל זמנא חרובא הדין, סיבו, לא יכלין למחזי אפי שכינתא, עד דתיתי רוחא אחרא בהון.

פירוש הסולם

ק) ​ועיני ישראל כבדו מזקן וגו': ר' חזקיה למד, זהו ישראל למטה, ומשום זה אין אתה מוצא כלשון הזה בכל התורה. כי כשישראל יהיו בגלות כל ימי החורבן הזה, נזדקנו, לא יכלו לראות פני השכינה, עד שיבא רוח אחר בהם.