תוכן

ק) אח"כ תכוין במלת טובים, אל יעקב ורחל, והוא, כי כבר עתה ירדו ג' תחתונות דמצד אבא, בחג"ת דז"א. ויעקב יוצא במקום הת"ת דז"א, ולוקח ג' הארות דג' תחתונות דמצד אבא, ומשם נעשה פרצוף יעקב כנודע, ואע"פ שהם רחוקות. ובתחילה נעשה לו בחינת הכתר שבו, במלת אל עליון כנז"ל. ועתה במלת טובים, נעשים לו שני מוחין, הנקראים, חו"ב שבו, שעדיין לא יש בג' אמצעיות, רק נ"ה דאבא. אבל היסוד דאבא, הוא קצר מן הנ"ה, ועדיין לא נתפשט הוא עצמו, זולתי ההארה בלבד המתפשטת ממנו, והוא נרמז במלת טובים, כי הם מוחין ממש אל יעקב. אבל בז"א, אינם רק בחינת חסדים בלבד, ולא בחינת מוחין.