זהר

ק) תנן, עבד לב"ה ירושלים לתתא, כגוונא דלעילא, ודא מתתקנא, לקבל דא, דכתיב מכון לשבתך פעלת יי'. הבנויה: דזמין קב"ה, לנחתא לה ירושלים דלעילא כדקא יאות, ובגין כך הבנויה. שחברה לה יחדו, והא אוקמוה, שחברה שחברו מבעי ליה. אלא דאתחברת אמא בברתא, והוו כחדא, ואוקמוה.

פירוש הסולם

ק) תנן, עבד וכו': למדנו, עשה הקב"ה את ירושלים של מטה, שהיא הנוקבא, כעין ירושלים של מעלה, שהיא בינה, וזו מתתקנת לנגד זו. שהנוקבא מתתקנת בכל התקונים שבבינה, שכתוב, מכן לשבתך פעלת ה'. הבנויה, פירושו, שעתיד הקב"ה להוריד את ירושלים מלמעלה בנויה כראוי, ומשום זה אומר הבנויה.
שחברה לה יחדיו: וכבר בארוה. ושואל, כתוב שחברה, שחברו היה צריך לכתוב, בלשון רבים, ומשיב, אלא שנתחברה אמא שהיא בינה, בבתה, שהיא נוקבא, והיו כאחת, ע"כ כתוב שחברה בלשון, יחיד. ובארוהו.