זהר

ק) ואת הבנים תקח לך. ארכין רבי בון אודנוי, ושמע ההוא קלא דאמר, חס על דא, לא אמר ולא כלום. מאן דחס, שבק ו אימא ובנהא ואזיל ליה. ומה דאימא מתרכא מן הקן, מה היא אומרת. אוי שהחרבתי את ביתי, ושרפתי את היכלי, והגליתי בני לבין האומות. ועל דא ירחם הקב"ה, דהא רחמנא לא אשתכח אלא הכי.

פירוש הסולם

ק) ואת הבנים תקח לך: הטה רבי בון את אזנו, ושמע אותו הקול שאומר, חלילה על זה. דהיינו חס ושלום שיתקיים הכתוב הזה, ואת הבנים תקח לך. ולא אמר כלום, שלא פירש את הכתוב. ואח"כ אמר, מי שמרחם על קן צפור, עוזב את האם עם הבנים, והולך לו, ואינו משלח את האם מעל הבנים. ומה שהאם מגורשת מן הקן, מה היא אומרת, אוי שהחרבתי את ביתי, ושרפתי את היכלי, והגליתי את בני לבין האומות. ועל זה ירחם הקב"ה, כי אינו נמצא רחמן אלא בכך.