זהר

ק) ות"ח, כל איניש דאיהו דל וחב קמי קב"ה, לא חשיב ליה קב"ה חובה, בגין דלאו איהו בדעתיה. ומנא לון, מאיוב, בשעתא דאמר קב"ה לשטן מאין תבא כו', השמת לבך אל עבדי איוב. אמר ליה השטן לקב"ה, אית ב"נ בעלמא, דיהיב ליה מאריה כספא ודהבא ומרגליות ובנים וכל טובא דעלמא, ויהא ביש.

פירוש הסולם

ק) ות"ח כל אינש וכו': ובוא וראה, כל אדם שהוא דל, וחוטא בריבו עם הקב"ה, אין הקב"ה חושב לו לחטא, משום שהוא אינו בדעת השלמה. ומאין לנו זה, מאיוב, בשעה שאמר הקב"ה לשטן, מאין תבוא וגו' השמת לבך אל עבדי איוב, אמר לו השטן להקב"ה, וכי יש אדם בעולם, שאדונו יתן לו כסף וזהב ומרגליות ובנים וכל טוב שבעולם, ויהיה רע.