זהר

ק) רבי יהודה בן פזי, הוה ליה ההוא אריסא, והוה קא מצער ליה, אתו לקמיה ר' זירא ור' אבא, אמרו ליה מאי עביד מר באריסיה. אמר להון גברא כי גניב, מאריה דשמשא יזהר עליה זיהרא. אמרו ליה, לא לעיין מר במליה. אמר להו, ומה אעביד והוא מצער לי. אמרו ליה, יתפרש מר מיניה, ויתהני לך.

פירוש הסולם

ק) רבי יהודה בן פזי וכו': ריב"פ היה לו אריס אחד, שהיה עובד שדותיו ונתן לו חלק מן היבול בשכרו. והיה האריס מצער אותו. באו לפניו ר' זירא ור' אבא. אמרו לו מה עושה אדוני עם אריסו. אמר להם, איש כי יגנוב, בעל השמש מאיר עליו את אורו. כלומר, אע"פ שגונב אצלי אני מטיב עמו, אמרו לו, אדוני, לא ישגיח במעשיו. אמר להם, ומה אעשה, והוא מצער אותי. אמרו לו, יפרד אדוני ממנו, וירוח לך.