זהר

ק) והאי רוח נפקא מהאי עלמא, ואתפרשת מנפש, עאל לגנתא דעדן, דבהאי עלמא, ואתלבש תמן גו אוירא דגנתא. כמה דמתלבשי מלאכי עלאי, כד נחתין להאי עלמא, בגין דאינון מההוא רוח הוו, דכתיב עושה מלאכיו רוחות וגו'.

פירוש הסולם

ק) והאי רוח נפקא וכו': ורוח הזה, לאחר פטירת האדם, יוצא מעולם הזה ונפרד מהנפש, הנשארת חופפת על הקבר, והוא נכנס לגן עדן שבעולם הזה. ומתלבש שם בהאויר של גן עדן, כמו מלאכים העליונים היורדים לעולם הזה. שמתלבשים באויר הזה כאשר יורדים לעולם הזה. משום שהם נתהוו מאותו הרוח, שכתוב עושה מלאכיו רוחות וגו'.