זהר

ק) ואי חובין מתרבין בבני יעקב, דאינון אחידן לתרין סטרין, דאינון מפוזרים בבני עשו וישמעאל, הא מרעא אתיקר על גופא, ובעי לאקזא ב' דרועין. ואי כלהו תלת במרעין כחדא. הא מרעא סליק לרישא, ובעי לאקזא ורידין דרישא, ואלין תלת אתעבידו מרכבה לאדם קדמאה ולאבהן, ובהון אתתקפו למסבל ייסורין, לאגנא על דרא לארבע סטרי דעלמא.

פירוש הסולם

ק) ואי חובין מתרבין וכו': ואם העונות מתרבים בבני יעקב, דהיינו שאותם הנמשכים ממנו פוגמים במדתו, שהוא כולל ב' הצדדים חסד וגבורה, שהם מפוזרים בגלות בבני עשו וישמעאל, דהיינו בקליפות הימין ובקליפות השמאל, הנה נכבדת המחלה על הגוף, שהוא בחינת יעקב, וצריכים להקיז דם מב' הזרועות. ואם כל השלשה דהיינו הנמשכים מיעקב, והנמשכים מיצחק, והנמשכים מאברהם, הם במחלות ביחד, דהיינו שפגמו כולם בשרשיהם. הרי המחלה עולה לראש, וצריכים להקיז הורידים שבראש. ואלו שלש בחינות הצדיקים, הנמשכים מאברהם יצחק ויעקב, נעשו מרכבה לאדם הראשון ולאבות, ובהם מתחזקים לסבול יסורים ולהגין על הדור לארבע רוחות העולם.