זהר

ק) ושעיר דא כההיא שעיר דר"ח דאתעסק ביה, ואנהירו אנפהא דמקדשא. ועל דא ישראל כלהו, משכחין רחמי, קמי קב"ה, ואתעבר חובייהו. ורזא חדא, אמר לון, ולא אתייהיב רשו לגלאה, בר לחסידי קדישין עליונין חכימין. אמר רבי יוסי מאן איהו, אמר לון, עד לא בדיקנא בכו.

פירוש הסולם

ק) ושעיר דא וכו': ​ושעיר הזה הוא כמו שעיר החטאת של ראש חודש, כי מתעסק בו, וע"כ מאירים הפנים של המקדש, שהיא הנוקבא. וע"כ ישראל כולם מוצאים רחמים לפני הקב"ה ומעביר עונם. ועל סוד אחד, אמר להם, אותו היהודי, שלא ניתן רשות לגלותו חוץ לחסידים קדושים עליונים החכמים. א"ל רבי יוסי, מה הוא הסוד. אמר להם, עוד לא בדקתי אתכם, ואיני יודע, אם אתם ראוים לשמוע סוד הזה.