זהר

ק) פתח ר׳ אבא ואמר עד שהמלך במסכו נרדי נתן ריחו. האי קרא אוקמוה חברייא, בשעתא דקב״ה אשתכח וזמין בטורא דסיני, למיהב אורייתא לישראל, נרדי נתן ריחו, ישראל יהבו וסליקו ריחא טב, דקאים ואגין עלייהו לדרי דרין. ואמרו, כל אשר דבר יי׳ נעשה ונשמע. ד״א עד שהמלך במסבו, בעוד דסליק משה לקבלא אורייתא מקב״ה, ואתחקק בתרי לוחי אבנין, ישראל שבקו ההוא ריחא טבא דהוה מתעטר עלייהו, ואמרו לעגל, אלה אלהיך ישראל.

פירוש הסולם

ק) פתח ר׳ אבא וכו׳: פר״א, ואמר, עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו. מקרא זה העמידו החברים. בשעה שהקב״ה היה מוכן ונמצא בהר סיני לתת התורה לישראל, נרדי נתן ריחו, שישראל נתנו והעלו ריח טוב, העומד ומגן עליהם לדורי דורות, ואמרו, כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע. פירוש אחר. עד שהמלך במסבו, בעוד שעלה משה לקבל התורה מהקב״ה, שנחקקה בשני לוחות אבנים, עזבו ישראל אותו ריח הטוב שהיה מתעטר עליהם, ואמרו לעגל, אלה אלהיך ישראל.