זהר

ק) אוהב ימים לראות טוב, מאן ימים. אלא דא הוא שמא דמלכא קדישא, דאחידא באינון יומין עלאין, דאקרון ימי השמים על הארץ, ימי השמים ודאי, על הארץ ודאי. מאן דבעי חיים דלעילא, למהוי ליה חולקא בהו. ומאן דבעי יומין עלאין לאתדבקא בהו ולרחמא להו. ינטר פומיה מכלא, ינטר פומיה ולישניה, ינטר פומיה ממיכלא וממשתיא, דמסאב לנפשא, ומרחקא לב״נ מאינון חיין ומאינון יומין, וינטר לישניה ממלין בישין, דלא יסתאב בהו, ויתרחק מנייהו, ולא יהא ליה חולקא בהו.

פירוש הסולם

ק) אוהב ימים לראות טוב: שואל, מה הם ימים. ומשיב, אלא אלו הם שם המלך הקדוש, דהיינו המלכות שנקראת, שם, שהיא נאחזת, באלו ימים העליונים, שהם חג״ת נה"י דז״א, ומקבלת אותם. ועליהם נאמר אוהב ימים, שהם נקראים כימי השמים על הארץ, ימי השמים ודאי, שהם חג״ת נה״י דז״א הנקראים שמים, על הארץ ודאי, המקובלים למלכות הנקראת ארץ ומי שרוצה חיים שלמעלה שיהיה לו חלק בהם, שהם אור הבינה המקובל בעץ חיים שהוא ז״א, ומי שרוצה ימים עליונים, שהם חג״ת נה"י דז״א המקובלים במלכות, להדבק בהם ולאהוב אותם, ישמור פיו, מכל דבר ישמור פיו ולשונו, ישמור פיו ממאכל וממשתה, המטמא את הנפש, ומרחיק האדם מאלו החיים דבינה שבז״א, הנקרא לשון, ומאלו הימים דז״א, שבמלכות, הנקראת פה. וישמור לשונו מדברי לשון הרע, שלא יטמא בהם, ויתרחק מהם, ולא יהיה לו חלק בהם.