זהר

קצ) ות"ח, הני בריין, פגימין אינון, מעילא ומתתא, ובגיני כך לא מתדבקן לעילא, ולא מתדבקן לתתא, ואלין דכתיב בהו אשר ברא אלקים לעשות, דלא אשתלימו עילא ותתא. ואי תימא הא רוחין אינון, אמאי לאו אשתלימו לעילא, אלא כיון דלא אשתלימו לתתא בארעא, לא אשתלימו לעילא, וכלהו מסטר שמאלא קא אתיין, ומתכסיין מעינא דבני נשא, וקיימי לקבלייהו לאבאשא לון. תלת לון כמלאכי השרת, ותלת לון כבני נשא, והא אוקפוה.

פירוש הסולם

קצ) ות"ח הני בריין פגימין אינון מעילא ומתתא, ובג"כ, לא מתדבקן לעילא, ולא מתדבקן לתתא: בוא וראה, אשר בריות האלו, דהיינו הרוחות והשדים, פגומים הם מלמעלה ומלמטה, וע"כ אינם מתדבקים למעלה ואינם מתדבקים למטה. מלמעלה פירושו מצד הבינה, ומלמטה, פירושו מצד המלכות. ואלין דכתיב בהו,​ אשר ברא אלקים לעשות, דלא אשתלימו עילא ותתא, ואלו הם שכתוב בהם אשר ברא אלקים לעשות, שפירושו שברא בריות שצריכים לעשותם ולהשלימם, כנ"ל, כי הם לא נשלמו למעלה ולמטה, לא מצד הבינה ולא מצד המלכות. ואי תימא, הא רוחין אינון, אמאי לאו לעילא, ואם תאמר הרי, רוחות הם בלי גופין א"כ למה לא נשלמו מצד הבינה. פירוש. כי כל אחיזת הס"א הוא רק בגופין שהם בחינת כלים, ולא ברוחות שהם בחינת אורות, וע"כ מקשה, למה אינם נשלמים מצד הבינה, כיון שאין להם מבחינת מלכות כלום. אלא כיון דלא אשתלימו לתתא בארעא לא אשתלימו לעילא, אלא כיון שלא נשלמו הרוחות למטה בארץ, דהיינו שיהיה להם גוף, אינם שלמים גם למעלה בבחינת האורות. כלומר, כי באמת הם נמשכים מהמלכות, והם צריכים משום זה לגופים להתלבש בהם, וכיון שאין להם גופים הרי זה פגם גם בהרוחות ולא יוכלו לקבל תקונם מלמעלה בהבינה.
וכלהו מסטר שמאלא קא אתיין ומתכסיין מעינא בני נשא וקיימי לקבלייהו לאבאשא לון: וכולם באים מצד שמאל ונעלמים מעין האדם, ועומדים לנגדם להזיק אותם, תלת לון כמלאכי השרת, תלת לון כבני נשא, והא אוקמוה. ג' דברים להם כמלאכי השרת וג' כבני אדם, וכבר פרשוהו. כמ"ש (חגיגה ט"ז ע"א)​ כי יש להם כנפים, וטסים מסוף העולם עד סופו, ויודעים העתיד להיות כמו מלאכי השרת, וג' כבני אדם, שאוכלים ושותים, ופרים ורבים, ומתים, (ועי' לעיל בהקדמת הזהר דף קנ"ט ד"ה ובזה תבין ע"ש).