זהר

קצ) וכד קודשא בריך הוא אתער דינוי, דאין דינוי בהאי כתרא, כדין כתיב, תם ורשע הוא מכלה. בגין דאינון צדיקייא, מתפסאן בחוביהון דרשיעיא, דכתיב ויאמר יי' למלאך המשחית בעם רב וגו', ועל דא אמר איוב מלה דא, ולא אגמר מלה, ואוקמוה טול הרב, ר' ייסא אמר, אחת היא: דא כנסת ישראל בגלותא דמצרים, דבגינה קטל קב"ה במצראי, ועבד בהו נוקמין, הה"ד תם ורשע הוא מכלה.

פירוש הסולם

קצ) וכד קודשא בריך הוא וכו': וכשהקב"ה מעורר דיניו, דן דיניו בכתר זה, שהוא המלכות, אז כתוב, תם ורשע הוא מכלה, משום שהצדיקים נתפשים בעונות הרשעים, שכתוב, ויאמר ה' למלאך המשחית בעם רב וגו'. שפירושו קח הרב שבהם. ועל כן אמר איוב דבר זה, תם ורשע הוא מכלה, ולא פירש הדבר, שהכונה על הצדיקים הנתפשים בעונות הרשעים. ר' ייסא אמר, אחת היא, זו כנסת ישראל בגלות מצרים, שבשבילה הרג הקב"ה במצרים ועשה בהם נקמות. ז"ש, תם ורשע הוא מכלה. שהרי גם תמימים היו שם, שלא שעבדו את ישראל, ונהרגו יחד עם הרשעים שבהם.