זהר

קצ) מאן דרשים כלא י"ו, דאינון קו המדה דלהון. ובהון סלקין לתלתין ותרין. וכלא ד׳ כוכביא. ואית בהון תלתין פיקודין, בחושבן תלת יודין, דאינון י י י, ואלין תלת יודין, אינון תלת ירחין דסיהרא. ובהון ותהר האשה ותלד בן ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים. ואינון תלת ירחין דסיהרא קדישא, תלת אבהן אינון.

פירוש הסולם

קצ) מאן דרשים כלא וכו׳: מי שרושם הכל הוא י׳ ו׳, שהם קו המדה שלהם, ועמהם הם עולים ל"ב. והכל הוא ד׳ כוכבים. ויש בהם שלשים מנוים, כחשבון ג׳ יודין שהן י׳ י׳ י׳, ואלו ג׳ יודין הן ג׳ ירחים של הלבנה, שהיא המלכות, שבהם, ותהר האשה ותלד בן ותרא אותו כי טוב הוא, ותצפנהו שלשה ירחים. ואלו שלשה ירחים של הלבנה הקדושה, שהיא המלכות, הם שלשה אבות. שהם חג"ת.
ביאור הדברים. כי מספר הספירות היוצאות מהקו האמצעי יש בהן ה׳ אפנים, שהם חמש, וארבע, ושש, ושבע, ושמונה. כי שרש הכל הוא ארבע, דהיינו ג׳ קוין המתוקנים ע"י קו האמצעי (כנ"ל בפלפה"ס אות ל"ג) והמלכות המקבלתם. והן נקראות, חסד גבורה ת"ת ומלכות. אפן ב', היא חמש ספירות, חג"ת נ"ה, שקו האמצעי, שהוא תפארת, מוציא ב׳ קוין למעלה ממנו, שהם חסד וגבורה, וב׳ קוין למטה ממנו שהם נצח והוד. אפן ג', הוא שש ספירות, שהן חמש הנ"ל חג"ת נ"ה, ועם הכולל שלהן, שהיא ספירת היסוד, הן שש. אפן ד', הוא שבע ספירות, שהן חג"ת נה"י הנ"ל, עם המלכות המקבלת אותן, הן שבע. אפן ה'. הוא שמונה ספירות, שהן שבע ספירות חג"ת נהי"מ הנ"ל עם ספירת הבינה, שממנה מקבלות שפעם. הרי הן ה׳ בחינות, שבהן שלשים ספירות: ד', שהן חגת"ם. ה', שהן חג"ת נ"ה. ו׳ שהן חג"ת נה"י. ז׳ שהן, חג"ת נהי"מ. ח', שהן, בינה חג"ת נהי"מ. וכל שלשים ספירות אלו הן נרשמות על המצח. ומתוך שכל אלו הבחינות נעשות על ידי קו האמצעי, שהוא נקרא קו המדה, שה"ס ו׳ דנפיק מגו מדד. שהוא י׳ (כנ"ל אות ק"כ ואות קכ"א ע"ש) ע"כ הן נכפלות לב"פ שלשים, שמצד הו׳ יש שלשים קוים על המצח, ומצד הי׳, שה"ס המלכות (כמ"ש שם) הנקראת כוכב, יש שלשים ככבים.
וז"ש, שרטוטין דמצחא אינון כגוונא דא. מנייהו חמש בפותיא. שהקוים שעל המצח, המורים על סדרי הספירות היוצאות מקו האמצעי, הן חמשה קוין ברוחב, שהם חג"ת נ"ה, כי ת"ת מקבל על ידי עלית מ"ן אל הבינה, ב׳ קוין ימין ושמאל, שהם חסד וגבורה, ומוציא כנגדם ב׳ קוין ימין ושמאל מחזה שלו ולמטה, שהם נצח והוד. ועם ספירת עצמו שהיא ת"ת, הן חמש ספירות. והן היוצאות מן הו׳ שבקו המדה. וע"כ הן חמשה קוים. ברזא דהאי ככבא, דהיינו, בסוד הי׳ שבקו המדה, שהיא מלכות, הנקראת כוכב, הם חמשה כוכבים, חג"ת נ"ה.
וז"ש, מנייהו כגוונא דא וווו ארבעה. ויש מהם שהם ד׳ קוין, דהיינו ג׳ קוין שהם חג"ת, ומלכות, המקבלתם. וסדר זה הוא שורש הכל. כמ"ש לפנינו. והן היוצאות מן הו׳ שבקו המדה, וע"כ הן ד׳ קוין. ברזא דהאי כוכבא, כגוונא דא, דהיינו בסוד הי׳ שבקו המדה, שהיא מלכות הנקראת כוכב, הם חמשה כוכבים.
וז"ש, מינייהו שית כגוונא דא, יש מהם שהם ששה קוין כנגד חג"ת נה"י, דהיינו שנתוספה ספירת היסוד על חג"ת נ"ה, שהוא בחינת כולל שלהם, ואז הם ששה קוים. והן היוצאות מן הקו שבקו המדה. ברזא דהאי כוכבא, דהיינו בסוד הי׳ שבקו המדה, הם ששה כוכבים.
וז"ש, מנייהו שבע, שיש מהם שהם שבעה קוים כנגד ז"ס חג"ת נהי"מ, דהיינו שנתוספה המלכות על שש הספירות, והן היוצאות מן הו׳ שבקו המדה. ברזא דכוכבא כגוונא דא, דהיינו בסוד הי׳ שבקו המרה, הם שבעה כוכבים.
וז"ש, מינייהו תמניא כגוונא דא, שיש מהם שהם שמונה קוין, דהיינו כנגד שמונה ספירות, בינה חג"ת נהי"מ, דהיינו ששורש ג׳ הקוין שהיא בינה, נתוספה על ז"ס חג"ת נהי"מ. וע"כ הם שמונה קוין. שהם יוצאים מן הו׳ שבקו המדה. ובסוד הי׳ שבקו המדה, הם שמונה כוכבים. וז"ש, ודא ח׳, למנצח על השמינית ודא בינה, כלומר שהבינה שהיא ספירה שמינית ממטה למעלה, נתוספה על ז"ס חג"ת גה"י. והן ח׳.
וז"ש. מאן דרשים כלא י"ו דאינון קו המדה דלהון, שהרושם את הכל, הוא קו האמצעי, הנקרא קו המדה, שה"ס קו היוצא מן המדה שהיא י׳ (כנ"ל אות ק"כ וקכ"א) ובהון סלקין לתלתין ותרין, כי כשתחבר את כל המספרים הנ"ל היוצאים מקו המדה, דהיינו ארבעה, וחמשה, וששה, ושבעה, ושמונה, הם שלשים, ועם ו׳ י׳ שבקו המדה שהם שורשם הם במספר ל"ב. כנגד ל"ב נתיבות החכמה.
וז"ש, וכלא ד׳ כוכביא. כלומר שמקור כל השלשים הנ"ל, הם ד׳ ככובים. שהם ג׳ קוין ומלכות המקבלת אותם, שהם מקור כל אלו הסדרים. כי כשהת"ת עולה למ"ן לבינה, בסוד קו האמצעי, ומכריע ומיחד ב׳ קוי הבינה זב"ז, אז משיג גם הת"ת ג׳ קוין, בסוד תלת מחד נפקי חד בתלת קיימא (כנ"ל בפלפה"ס אות נ"ב) הרי שג׳ קוין אלו הם השורשים, והם מושפעים אל המלכות. ומסדר ד׳ אלו יוצאים כל שאר הסדרים. כי ממנו יוצא סדר ב׳, שהוא ה׳ ספירות חג"ת נ"ה, כי הת"ת חוזר ומוציא ב׳ קוין גם למטה מחזה, שהם נצח הוד, ואז הם חמש. ומהם סדר ג׳ שנתוסף עליהם כולל א׳ שהוא יסוד. ואז הם שש. ומהם סדר ד׳ שנתוסף עליהם גם המלכות, ואז הם שבע. ומהם סדר ה׳, שנתוספה עליהם גם הבינה, שהיא המשפעת הכל, ואז הם שמונה. הרי שכל אלו הסדרים יוצאים מן סדר המקורי הראשון שהוא ד"ס, חג"ת ומלכות.
וז"ש, ואית בהון תלתין פקודין, בחושבן תלת יודין, שבכל ה׳ הסדרים, ד׳ ה׳ ו׳ ז׳ ח׳, יש שלשים מנוים. והם כנגד ג׳ יודין, שה"ס ג׳ קוין המאירים במלכות. שכל קו כלול מעשר. והם שלשים. וז"ש, ואלין ג׳ יודין אינון ג׳ ירחין וכו' תלת אבהן אינון, שג׳ הירחים ה"ס ג׳ אבות שהם חג"ת.