זהר

קצ) מאי דכתיב, והאמין ביי׳ ויחשבה לו צדקה, אי קב״ה חשבה לאברהם, או אברהם לקב״ה. ואנא שמענא, דקב״ה חשבה לאברהם, ולא אתישבא בלבאי. א״ל הכי אוקימנא, ולאו הכי הוי. ת״ח, ויחשבה, ויחשוב לו לא כתיב, אלא ויחשבה, אברהם ודאי חשבה לקב״ה. דתניא, כתיב ויוצא אותו החוצה, א״ל קב״ה, צא מאצטגנינות שלך, לאו ההוא אורחא למנדע שמי, את חמי, ואנא חמינא, אברם אינו מוליד, אברהם מוליד. מכאן ולהלאה, אשתדלו בארחא אחרא, כ״ה יהיה זרעך. מאי כ״ה. היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא, למנדע שמיה, והיא כתרא דדינין מתערין מנה.

פירוש הסולם

קצ) מאי דכתיב והאמין וכו׳: מה שכתוב, והאמין בה׳ ויחשבה לו צדקה. אם הפירוש הוא שהקב״ה חשבה לאברהם צדקה. או אברהם להקב״ה. ואני שמעתי שהקב״ה חשבה לאברהם. ולא נתיישב בלבי. אמר לו, כך העמדנו, ולא היה כן. בוא וראה, ויחשבה לו, ויחשוב לו לא כתוב, אלא ויחשבה, שהיא לשון נקבה, משמע, שאברהם ודאי חשב אותה להקב״ה. שלמדנו כתוב, ויוצא אותו החוצה, אמר לו הקב״ה, צא מאצטגנינות שלך, שהיה אברהם רואה באצטגנינות שלא יוליד. אין זה הדרך לדעת את שמי. אתה רואה ואני רואה. אברם אינו מוליד אבל אברהם מוליד. מכאן והלאה תשתדלו בדרך אחר לדעת שמי. כי כה יהיה זרעך. מהו כה. היא ספירה עשירית הקדושה של המלך, לדעת שמו. והיא ספירה שהדינים מתעוררים ממנה.