זהר

קצ) תא חזי, האי נהר, אף על גב דלאו איהו דינא, דינין נפקי מסטריה, ואתתקפו ביה. וכד יצחק אתתקף בדינוי, כדין עלאין ותתאין מתכנפי לדינא, וכורסייא דדינא אתתקן, ומלכא קדישא יתיב על כורסייא דדינא, ודאין עלמא כדין, תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו. זכאין אינון ישראל, דידעין לסלקא כורסייא דדינא, ולתקנא כורסייא דרחמי. ובמה. בשופר.

פירוש הסולם

קצ) ת"ח האי נהר וכו': ​בוא וראה, נהר הזה, שהוא בינה, אע"פ שהוא אינו דין, כי בינה היא מדת הרחמים, עם כל זה דינין יוצאים מהצד שלו. דהיינו מצד שמאל שבו, בעת היותו חכמה בלי חסדים, (כנ"ל ב"א דף מ"ז אות ל"ד ד"ה נפק) והדינים מתחזקים בו, וכשיצחק מתחזק משם בדיניו, בעת היותו שם, חכמה בלי חסדים, אז העליונים והתחתונים מתאספים לדין, ונתתקן כסא הדין, שהיא מלכות מבחינת הדין שבה, והמלך הקדוש, שהוא ז"א, יושב על כסא הדין ודן את העולם. אז, ​תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו. שע"י ​השופר מתהפכת מדת הדין למדת הרחמים. אשרי הם ישראל שיודעים להעביר כסא הדין, ולתקן כסא הרחמים, ובמה עושים זה בשופר.