זהר

קצט) א"ל רבי יוסי, אמאי. והא אולידת לבתר, והוה לה ברא גזעא קדישא. א"ל, את חמי, ואנא חמינא, והכי שמענא מפומוי דר"ש מלה, ובכינא ווי על ההוא זמנא, דבגין דשרה אתעכבת, כתיב, ותאמר שרי אל אברם וגו' בא נא אל שפחתי וגו'. ועל דא, קיימא שעתא להגר, למירת לשרה גבירתה, והוה לה ברא מאברהם.

פירוש הסולם

קצט) א"ל ר' יוסי וכו': אמר לו ר"י, למה. והרי שרה הולידה אחר שנולד ישמעאל, והיה לה בן גזע קדוש. ולמה אתה אומר אוי. אמר לו אתה רואה, ואני רואה, וכך שמעתי דבר מפיו של ר"ש, ובכיתי, שאמר, ווי על אותו זמן, כי משום ששרה נעכבה, כתוב, ותאמר שרה אל אברהם וגו' בא נא אל שפחתי וגו' וע"כ השעה עמדה להגר, לרשת את שרה גבירתה, והיה להגר בן מאברהם.