זהר

קצט) דאיהו צפרא דחזא רבה בר בר חנה, לכיף ימא דאורייתא, דימא מטי עד קורסולוי. ורישיה מטי עד צית שמיא, ולא אכשילו תלת ביה, משום דנפישי מיא דיליה, אלא משום דרדיפי מיא ואוקמוה.

פירוש הסולם

קצט) דאיהו צפרא דחזא וכו': שהוא, מטטרון, הוא הצפור שחזה רבה בר בר חנה על החוף של ים התורה, (ב"ב עג:) שהים, שה"ס המלכות, מתפשט ומגיע עד קרסוליו, דהיינו עד סיום נצח והוד שלו הנקראים קרסולים. וראשו, מגיע עד רום השמים, שהוא ז"א ואלו שנכשלו בו, שה"ס הפרדס, כנ"ל, לא נכשלו השלשה בו, משום שיש בו הרבה מי החכמה, אלא משום שרדופים מי החכמה שבו. (כמ"ש ב"ב עג:) כלומר שהם חריפים ועזים עם דינים. והעמידוהו.