זהר

קצט) בג״כ אתקרי בי מקדשא בית עולמים. מזבח של בית עולמים, האי באחסנתיה דבנימין. אבל כד שריא שכינתא באחסנתיה דיוסף בשילו, לא קארי לה בית עולמים, דהא עולם הו״ד הוא לעילא ותתא. אם הבנים שמחה, דא שכינתא, בג״כ הללויה.

פירוש מעלות הסולם

קצט) בג״כ אתקרי בי וכו': משום נקרא בית המקדש בית עולמים מזבח של בית עולמים, זהו בנחלתו של בנימין. אבל כששרתה השכינה בנחלתו של יוסף בשילה לא קרא לה בית עולמים, כי עולם הוד הוא למעלה ולמטה. אם הבנים שמחה, זה השכינה, לפיכך הללויה שהוא למעלה מכל השבחים שבתהלים. עיין זהר וישלח (אות ר"ע) דלעילא מכלהון הללויה.
פירוש. סוד הרקיע והפרסא שיש באמצע כל פרצוף במקום החזה דשאיב מלעילא ויהיב לתתא (בראשית א׳ אות שס"ט) שה״ס מלכות המסיימת העולה לתפארת של כל פרצוף שה״ס בינה דגוף, כי חג״ת דגוף הם במקום כח"ב, והתפארת היא בינה. וע״י עלייתה היא מורידה חצי בינה תו״מ דגוף הנקראים נה״י למדרגה תחתונה ממנו. וכיון שנה"י אלו מתחברים בתחתון בעת קטנות, אז אח״כ לעת גדלות שהעליון מחזיר אל מדרגתו את נה״י שלו ממקום התחתון עולה עמהם למקום העליון גם התחתון הדבוק בהם, ועי״ז מקבל התחתון את האורות שבעליון, ונמצא עתה שהפרסא שואבת מעליון ומשפיעה אל התחתון, כי אם לא היתה הפרסא מורידה את נה״י דעליון למקום התחתון לא היה יכול שום תחתון לעלות משהו למעלה ממקום מדרגתו. ולקבל משהו מן העליון להיותם בשני מקומות נפרדים. באפן שנה״י דבינה שירדו לז״א ונעשו לאחד עמו משפיעים לז״א לאחר שיעלו עמו לבינה את אורות דבינה. ונה״י דז״א שירדו לנוקבא ונעשו לאחד עם הנוקבא משפיעים לנוקבא את אורות דז״א. ונה״י דנוקבא שירדו לנשמות הצדיקים משפיעים אל הנשמה אורות דנוקבא אחר שעולים אליה ולפיכך נבחנת הנוקבא התחתונה רחל שהיא יושבת בין שני צדיקים כי נה״י דז״א שעיקרם הוא קו האמצע שבהם שהוא יסוד ירדו ונתלבשו בנוקבא וה"ס צדיק העליון כי נה"י דז״א הם, והם סוד יוסף. ונה״י של רחל עצמם שעיקרם הוא יסוד ירדו ונתלבשו בנשמות הצדיקים וה״ס צדיק תחתון כי נה״י דנוקבא תתאה הם וה״ס בנימין.
וזה אמרו (באות קצ״ח) והשתא שכינתא בין תרין צדיקים, צדיק לעילא מנה״י דז"א יוסף הצדיק. לתתא בנימין מנה״י דנוקבא שהוא למטה מתלבשים בנשמות הצדיקים שבבי"ע. והנה יש ב׳ זווגים זווג של חיות העולמות הוא בקביעות. וזווג של הולדת נשמות, שאינו בקביעות ותלוי במעשה התחתונים. וזווג הקבוע נקרא בית. והאינו קבוע נקרא אורח אושפיזא כמו האושפיזין המאירים לנו בחג הסוכות. וזה אמרו האי בעלה דמטרוניתא המאיר בקביעות לקיום העולמות. והאי אושפיזא וכו'. עלמא דאתגליאוכו׳ המאירה בשעה שהתחתונים מטיבים מעשיהם דהא עולם הו״ד שהיא רחל הוא לעילא ותתא. אם הבנים שמחה היא לאה שנקראת אם הבנים. ועיין בזהר ויצא ההמשך מן אות קל״ב והלאה.