זהר

קצח) ויעש את מעיל האפוד מעשה אורג כליל תכלת. הא אתמר ברזא דחשן ואפוד, וכלא חד. כליל תכלת, דהכי אתחזי כמה דאוקימנא, דתכלא איהו רזא דנהורא דכורסייא תכלא. דאיהו בקשורא דנהירו חוורא, כלא כחדא. ועל דא תכלא לאפודא איהו.

פירוש הסולם

קצח) ויעש את מעיל וגו' כליל תכלת: כבר ביארנו בסוד חשן ואפוד, והכל אחד. כלומר שמעיל האפוד הוא אותו הסוד כמו האפוד, דהיינו מלכות. כליל תכלת, כך ראוי להיות כמו שהעמדנו, (בראשית ב' מאות רמ"ט עד אות רס"ח) שתכלת היא סוד אור הכסא, ממלכות, שהיא אור השחור שבנר השורף והמכלה כל מה שמתחתיו, תכלת שהיא נקשרת באור הלבן שבנר, שהוא חסד (כמ"ש שם) וע"כ התכלת היא לאפוד. להיותו אור המלכות.