זהר

קצו) ובליליא דשבתא, בעי ב"נ לאטעמא מכלא, בגין לאחזאה, דהאי סכת שלום, מכלא אתכלילת, ובלבד. דלא יפגים, מיכלא חדא ליומא, ואית דאמרי תרין, לתרין סעודתי אחרנין דיומא, ושפיר, וכל שכן אי סליק יתיר ליומא, ויכיל למטעם ממיכלין אחרנין, ולזעירי בתרי תבשילין סגיא, ואוקמוה חבריא.

פירוש הסולם

קצז) ובליליא דשבתא, בעי בר נש לאטעמא מכלא, בגין לאחזאה דהאי סוכת שלום מכלא אתכלילת: ובליל שבת, צריך האדם לטעום מכל המאכלים שיש לו, כדי להראות בזה, שסוכת שלום זו האמורה, אז, היא ג"כ כלולה מכל. דהיינו מכל ג' הקוין של הבינה. (כנ"ל בדיבור הסמוך). ובלבד דלא יפגים מיכלא חדא ליומא, ובלבד שלא יחסר סעודה אחת הצריך לו ליום השבת. כלומר שע"י טעימתו בליל שבת מכל המאכלים לא יחסר מעט מסעודת יום השבת כי כבוד היום עדיף מכבוד לילה. ואית דאמרי תרין, לתרין סעודתי אחרנין דיומא, ושפיר. ויש שאומרים ובלבד שלא יחסר משנים, דהיינו, משני סעודות האחרות של יום השבת. וטוב להזהר בזה, וכל שכן אי סליק יתיר ליומא ויכיל למטעם ממיכלין אחרנין, ולזעירי בתרין תבשילין סגיא, והא אוקמוה חבריא. ואין צריך לומר, אם יש לו יותר מב' סעודות ליום השבת, שיכול לטעום מכל מאכל, ולמצער מספיק, אם ישאר לו ב' תבשילים ליום השבת. וכבר פרשוהו החברים. (ועי' בזהר יתרו מאות תקכח )