זהר

קצז) והיינו מטרף בני עלית, דלא הוה טרפא לאחרא על פתורך. כרע, במיתת ער. רבץ, במיתת אונן. לבתר אתגבר כארי, לאקמא לפרץ. וכלביא, לאקמא לזרח. מי יקימנו, דכתיב, ולא יסף עוד לדעתה. ותרגום ולא פסק. מי יקימנו, מאן הוא דיימא, אסורה אתתא דא. מאן הוא דיימא, הואיל ואשלימת ארחהא, לא אצטריכא לך יתיר, יבמה דא, כיון דאשלימת ארחהא, לא אצטריכת לך יתיר, ואתחזיאת לאתפרשא מינה, אבל מי יקימנו, ודאי מתמן ולהלאה איהי דיליה. דהא אפיק מאן דמכשכש במעהא.

פירוש הסולם

קצז) והיינו מטרף וגו': והיינו מטרף בני עלית. שלא היה טרף ומזון לאחר על שלחנך. כרע במיתת ער. רבץ, במיתת אונן. ואח"כ התגבר כארי להקים את פרץ. וכלביא, להקים את זרח. מי יקימנו, שכתוב, ולא יסף עוד לדעתה, ותרגום, לא פסק. וזהו מי יקימנו, מי הוא שאמר שאשה זו אסורה, מי הוא שיאמר כיון שהשלימה דרכיה, אינה נצרכת לך יותר, שיבמה זו, כיון שהשלימה דרכיה אינה נצרכה לך יותר, וראוי לפרוש ממנה, אבל מי יקימנהו, ודאי משם ולהלאה היא שלו. כי הוציאה מי שמכשכש במעיה. דהיינו הרוח של בעלה הראשון שעזב בה בביאה הראשונה, והוא מכשכש במעיה. ועתה הוציאתו.