זהר

קצז) דא איהו מאריה דחדוה, חכים, פקיח, וותרן בממוניה, בכל מה דאשתדל למנדע איהו חכים. לפום שעתא רגז, ולפום שעתא נח רוגזיה, לא נטר דבבו לעלמין. לזמנא טב, ולזמנא לאו הכי כ"כ, קאים במתקלא. כד תב למאריה, מאריה אחיד בידיה, וסליק ליקר סגיא. כלא צריכין ליה. את ס' אזלא לדידיה תדיר יתיר מאת ץ'. כל אינון דיעטין עליה עיטא בישא, לא מצליחין, ולא אתקיים ההוא עיטא, ולא יכלון לאבאשא ליה. אתחזי רמאה ולאו הכי הוא. את ס' ואת ץ' מגיחין עליה, ובג"כ סליק ונחית. כד תב למאריה, את ס' נצח, ואתעביד רעותיה בכלא. רחמן איהו. ובכי כד אתמלי רחמין.

פירוש הסולם

קצז) דא איהו מאריה וכו': זה הוא איש שמח. חכם. פקח. וותרן בכספו. בכל מה שמשתדל לדעת הוא חכם. לפי שעה כועס ולפי שעה נח כעסו. אינו נוטר שנאה לעולם. לפעמים הוא טוב, ולפעמים אינו כן כל כך, אלא שנמצא במשקל, דהיינו לא טוב ביותר ולא רע ביותר. כששב בתשובה לאדונו, אדונו אוחזו בידו, ועולה לכבוד גדול. הכל צריכים אליו. האות ס' הולך אצלו תמיד יותר מאות ץ'. כל אלו המיעצים עליו עצה רעה, אינם מצליחים והעצה אינה מתקיימת, ואינם יכולים להזיק לו. נראה שהוא רמאי ואינו כן. אות ס' ואות ץ' מתאבקים עליו, וע"כ פעם עולה ופעם יורד. כששב לאדונו מנצח אות ס' ומתמלא רצונו בכל דבר. הוא רחמן, ובוכה כשמתמלא רחמים.