פירוש הסולם
קצז)
ישראל דסליק ביוד הא ואו הא: (זה הוא אמצע ענין, כי חסר כאן איזה שורות ותמצא אותן בתקונים חדשים דף ק"ח טור ד' שורה כ"ד וז"ל אחר זרע אברהם אוהבי)
תפילין אינון עז דאתיהיבו מיראה דאיהו לשמאלא, ודא פחד יצחק, דתמן כל מקטרגין סלקין, למתבע כל דינין, ובג"ד ובזרוע עוזו דא תפילין, י"ה ביראה, ו"ה באהבה, הה"ד אהבו את ה' כל חסידיו. תפארת הויה כליל כלא, ובג"ד אתמר ביעקב, והנה הוי"ה נצב עליו, דאיהו עמודא דאמצעיתא. לבתר דאתקרי ישראל, סליק ביוד הא ואו הא. תפילין נקראים עז, כי ניתנו מיראה שהוא לשמאל, וזה הוא השם פחד יצחק. כי כל המקטריגים עולים שם לתבוע כל הדינים שבעולמות. ומשום זה אמרו שהכתוב ובזרוע עוזו' קאי על תפילין. כי י"ה הוא בחינת יראה, ו"ה הוא בחינת אהבה. וז"ש אהבו את ה' כל חסידיו, שפרושו, המשכת מוחין דו"ק שהם ו"ה. דהיינו כמ"ש לעיל בק"ש, שה"ס אהבה, וה"ס רמ"ח מצות עשה שבו"ה, וכן אברהם ה"ס רמ"ח שבו"ה. אבל תפילין ה"ס מוחין דג"ר והיא בחינת שס"ה ל"ת שבי"ה, דהיינו יראה בי"ה, וה"ס קו שמאל הנק' פחד יצחק. שכל המקטריגים וכל הדינים שבעולם אין להם אחיזה רק בקו שמאל בלבד. ונמצא שאברהם ה"ס ו"ה ויצחק ה"ס י"ה. אבל
תפארת הויה כליל כלא, שהוא קו אמצעי כולל ב' הקוין את אברהם שהוא ו"ה, ואת יצחק שהוא י"ה. ולפיכך נאמר ביעקב והנה ה' נצב עליו, ולא נאמר כן באברהם ויצחק, שהוא משום שיעקב הוא בחינת ת"ת הכולל הכל להיותו עמוד האמצעי. ובעת שנקרא בשם יעקב, הוא כולל מדת אברהם שהוא ו"ה, ורמ"ח מצות עשה.
לבתר דאתקרי ישראל סליק ביוד הא ואו הא, ואח"כ שנקרא בשם ישראל, יורה שעלה והלביש גם את י"ה, וכולל כל השם הויה, ג"ר וו"ק, שאז נבחן השם הויה, שהוא במלוי אלפין. כי אלמלא נתמלא באלפין לא היה יכול ישראל להלביש את י"ה. וביאור ד' מילואים הנוהגים בד' אותיות הויה, תמצא בספרי
תלמוד ע"ס שיעור ו' דף תס"ג עש"ה ותבין זה.
(ועי' לעיל דף ז' ד"ה וכבר). ולא יקשה לך מה שאומר כאן בהיפך מבכל המקומות, שהרי קו ימין, אומר בכ"מ, שנמשך מנקודת חולם ומסוד מ"י דאלקים שהיא ג"ר, וקו שמאל נמשך מנקודת השורק ומסוד אתוון אל"ה דאלקים, שהוא ו"ק. (
כנ"ל דף מ"ט ד"ה יהי ובכ"מ). וכאן אומר שקו ימין שהוא אברהם הוא ו"ק דהיינו ו"ה דהוי"ה. וקו שמאל שהוא יצחק הוא ג"ר וי"ה דהויה. והענין הוא שיש הפרש גדול בין מציאות המוחין במקומם, אל המשכתם ע"י העסק במצות. כי כאן, כל המדובר הוא רק מהעסק בתרי"ג המצות להמשיך מוחין שלימים לזו"ן ג"ר וו"ק, ואומר, שע"י העסק ברמ"ח מ"ע אנו ממשיכים אהבת חסד מקו ימין שהוא מדת אברהם, שיש להם מעלה שאין שום דינים נאחזים בהם, וע"כ יכולים אנו להמשיכם גם בטרם שנשלמנו בשס"ה ל"ת. ומוחין דחסדים הללו, אע"פ שמבחינת מציאותם בהבינה נמצאים החסדים שהם בחינת ג"ר דבינה, מ"מ כשנמשכים למטה לנשמת הצדיקים, שכל שלמותן תלויה בהארת החכמה, נחשבים המוחין הללו דחסדים בעדם רק לבחינת ו"ק, דהיינו ו"ה דהוי"ה, ועודם מחוסרי ראש, דהיינו שחסר להן י"ה דהויה. אלא על ידי העסק בשמירה גדולה בשס"ה ל"ת, אז ממשיכים הארת החכמה מקו שמאל, שה"ס פחד יצחק, הנמשך מנקודת השורק, הנמשך לג"ר ולסוד י"ה דהויה. ומוחין הללו ה"ס תפילין הנקראים
עז, שעליהם נאמר
מגדול
עז שם הוי"ה, וכן נאמר עליהם,
וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. וז"ס
ובזרוע עוזו דא תפילין. והנה עתה נשלמו המוחין בשביל הנשמות בהארת החכמה שה"ס ג"ר, ועכ"ז לא יוכלו הנשמות לקבל המוחין הללו, כל עוד שהם בימין ושמאל, כי אין התחתונים מקבלים אלא רק מקו אמצעי, שה"ס ת"ת, וה"ס יעקב בעת שאין לו רק מוחין דו"ק, וה"ס ישראל בעת שמשיג גם הג"ר. ואז נמשכו המוחין ממנו לנשמות הצדיקים. וז"ס שנאמר רק על יעקב והנה ה' נצב עליו, ולא על אברהם ויצחק.
ורזא דמלה, ישראל עלה במחשבה להבראות, מחשבה חשב-מ"ה, ותשכח ביה שמא קדישא, וסוד הדבר, דהיינו שם הוי"ה במילוי אלפין, הוא מה שאמרו
ישראל עלה במחשבה להבראות, אשר מחשבה הוא נוטרקין חש"ב מ"ה, שבחשבון מ"ה, דהיינו הויה במלוי אלפין, נמצא בו שם הקדוש. פירוש, הבינה נקראת מחשבה, ועליה אמרו ישראל, שהוא ז"א במוחין דגדלות, כנ"ל בדיבור הסמוך,
עלה במחשבה, שהוא הבינה,
להבראות, לקבל המוחין שלו. ולמה נקרא הבינה בשם
מחשבה, הוא להיותה נוטרקין חשב מ"ה, הרומז לחשבון הויה במילוי אלפין שהוא בגי' מ"ה. שמילוי אלפין יורה על התיקונים שנתקנו לזו"ן בסוד צמצום ב'
(כמ"ש בתע"ס שיעור ו' דף תס"ג עש"ה) שעל ידיהם יכול הז"א לעלות לבינה לקבל את המוחין שלה, וזולתם לא היה יכול לעלות שמה, (
כנ"ל דף ז' ד"ה וכבר). ומשום זה קבלה הבינה את השם, מחשבה.
ובגין יעקב דאיהו ישראל אתמר ויברא אלקים את האדם בצלמו, בדיוקנא דמאריה ובשביל יעקב, שחוא נקרא ישראל בגדלות, נאמר בו ויברא אלקים וגו'. כי אחר שהז"א קבל המוחין דגדלות בסוד השם ישראל, שהם מכונים צל"ם
(כנ"ל בהקדמת הזהר דף ר"כ ד"ה דכתיב) נאמר בו ויברא וגו'. כי להיותו קו אמצעי מושפעים ממנו המוחין לנשמות התחתונים, כי מן הקצוות ימין ושמאל, שהם אברהם ויצחק לא יוכל לקבל כנ"ל בסמוך עש"ה.
