זהר

קצז) ואי תימא לאו אינון ביד אלא בית א׳ חמשאה, יד כהה. הכי הוא ודאי, דאיהי חמשאה, ואיהי רביעאה רביעאה ליה״ו, יד כהה. יה״ו איהו אהי״ה, וסליק לחושבן כ״א, וד׳ אתוון בכלל, כ״ה. ה׳ מן יהו״ה, רביעאה ליה"ו. וחמשאה לאהי״ה, דאיהו ד׳ בתי. ואיהו בית חמשאה. ועוד אהי״ה אדנ״י, סלקי לחשבן אלהי״ם, דאיהו כללא דחמשה בתי תפלי.

פירוש מעלות הסולם

קצז) ואי תימא לאו וכו': ואם תאמר, שתפילין של יד אין הם אלא בית אחד חמישי שנקרא יד כהה, ואיך אתה אומר ד׳ בתים בתפילין של יד. ומשיב, כן הוא ודאי, שאינם רק בית אחד שהוא מלכות חמישית והיא רביעית, המשלימה את תשע הראשונות שהן ג׳ יה״ו ולכן היא רביעית כלולה מכולן, ומפרש, רביעי ליה״ו יד כהה, אשר בכללות נחשבים תפילין של ראש ושל יד הוי״ה אחת כוללת, ותפילין של ראש עם ד' הבתים, הם יה"ו של הוי״ה זו ויד כהה כלומר תפילין של יד, משלימים את יה״ו להוי״ה, וגס הם כלולים מד׳ בתים. יה״ו היינו המוחין שהם חב״ד, הוא אהי״ה כי מוח הדעת כלול מחסדים וגבורות ולכן הם ד' מוחין ומתלבשים בד' כלים שהם ד׳ אותיות אהי״ה, ועולה לחשבון כ״א היינו כחשבון אותיות יה"ו שהן המוחין, ועם כללות ד' אותיות אהי״ה הם בחשבון כ״ה. ה׳ מן הוי״ה היא רביעית ליה״ו, וחמישית לאהי״ה היינו ד' בתים מתפילין של ראש, ותפילין של יד היינו בית החמישי. ועוד יש לפרש כי אהי״ה אדנ״י עולים לחשבון אלקי״ם שהוא הכלל של חמשה בתים של התפילין.
פירוש. הנה סוד התפילין הוא הארת ג״ר שהם המוחין דחכמה המתגלים בבינה בסוד בינה החוזרת להיות חכמה, עם כל זה בבינה עצמה הם נעלמים ואינם מאירים, אלא שמן בינה הם נמשכים אל ז״א, ומן ז״א אל מלכות ובמלכות הם מתגלים ומאירים, וע״כ נקראת בינה בשם עתיד כמו אהי״ה והי״ה כי במקומה אינה מאירה אלא במקום מלכות היא עתידה להתגלות. ובאותה עת אשר החכמה נגלית בשביל הצדיקים מתגלים עמה דינים קשים ומרים על הרשעים שרוצים להמשיך את החכמה ממעלה למטה, וע״כ נקראת מלכות בשמות של דין ויד כהה, וזה מרומז בבתים של התפילין ולא בפרשיות שהן המוחין עצמם.
וזה אמרו, הכי הוא ודאי דאיהי חמשאה, כי בתפילין של ראש ישנם ד׳ בתים שבתוכם ד׳ פרשיות שהם ד׳ מוחין, ובתפילין של יד בית אחד להיותם בבחינת מלכות שאין לה משלה כלום רק מה שהיא כלולה מן העליונים ולכן כל ד׳ מוחין כלולים בבית אחד חמישי, ואיהי רביעאה היינו רביעאה ליה״ו, המשלימה את יה״ו וכל הארת חכמה של תשע ספירות הראשונות מתגלית רק בה כנ״ל. יה״ו איהו אהי״ה וכו', שפירושו זמין להתגלות. וד׳ אתוון בכלל כ״ה שהוא שם של מלכות הנקראת כה בסוד יד כה וזהו כה מן כהה. ועוד אהי״ה אדנ״י סלקי לחשבון אלקי״ם וכו', רומז על הדינים המתגלים עם הארת חכמה כנ״ל, לשמור אותה מן החיצונים שלא תאיר רק ממטה למעלה. והיינו ה׳ השניה של כהה. שהיא ה׳ אותיות אלהי״ם.