זהר

קצו) תא חזי כתיב, תני נא לי מדודאי בנך. לאו דודאים אולידו לה לרחל, אלא קודשא בריך הוא, קא גלגל מלה, על ידי דאינון דודאים, בגין דיפוק יששכר, דאחיד באורייתא יתיר מכלהו שבטין, בגין דהא רחל אחידא ביה ביעקב, לא שבקת ליה לגבי לאה, הדא הוא דכתיב המעט קחתך את אישי, וכתיב לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך.

פירוש הסולם

קצו) תא חזי כתיב וכו': בוא וראה, כתוב​ תני נא לי מדודאי בנך, אין הפירוש, שהכתוב בא לומר, שהדודאים הולידו את רחל, אלא הפירוש הוא, שהקב"ה סבב הדבר, על ידי אלו הדודאים, שיולד יששכר. שהחזיק בתורה יותר מכל השבטים. כי רחל היתה מחזקת ביעקב, ולא נתנה לו ללכת ללאה, זהו שכתוב, המעט קחתך את אישי, וכתוב, לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך.
ביאור הדברים. אחר שהאריך ר' יצחק וביאר היטב, אשר הנהורא דלא נהיר שה"ס הארת חכמה שבקו שמאל, לא יוכל להאיר רק בב' עולמות, שהם בינה ונוקבא, כי שורשו הוא מבינה, אבל הוא צריך למסך דחירק שהוא בזו"ן כדי להוציא עליו קו אמצעי המכריע, כנ"ל, פתח בזה את כל דברי הפרשה. כי ז"ס וילך ראובן וימצא דודאים בשדה, ויבא אותם אל לאה אמו. כי דודאים ה"ס הארת השמאל, שהוא נהורא דלא נהיר, ונקרא דודאים להיותו השורש לאהבת דודים (כנ"ל לך דף קמ"ז ד"ה פנימיות) ומשמיענו הכתוב, שבן לאה מצא אותם והביאם לאמו, ללמדנו ששורש אור הזה הוא בלאה דהיינו בינה, ולא ברחל. אבל רחל מקבל אותו מלאה, כנ"ל, וזהו שאמרה ללאה, תני נא לי מדודאי בנך, שרצתה לזכות באור הזה. ותאמר לה המעט קחתך את אישי, כי ז"א שהוא בעל המסך דחירק המשלים להארת הדודאים בהכרעתו, נמצא קבוע עם המסך ברחל, כי היא נושאת המסך דחירק בעת שז"א אצלה כנ"ל, וזהו שטענה לאה לרחל: את רוצה בשניהם, להחזיק את המסך דחירק, שאני צריך לו, כדי להוציא קו אמצעי, וגם את רוצה בדודאים שלי, אשר בלי יעקב, שה"ס קו אמצעי, הם אינם מאירים אפילו אצלי, ולפיכך השיבה לה לכן ישכב עמך הלילה הוא, הוא, סובב על המסך דחירק שבו, כדי שמזווגו תמשך קומת קו אמצעי המיחדת ב' הקוין בלאה, ואז הדודאים נשלמים בה, ואח"כ נתנה אותם גם לרחל, בסוד תלת נפקי מחד, חד בתלת קיימא כנ"ל.