חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות קצו

זהר

קצו) תהו דא חנק, דכתיב קו תהו חבל מדה. בהו דא סקילה, אבנין דמשוקעין גו תהומא רבא לעונשא דחייביא. וחשך דא שריפה, דכתיב ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בוער באש עד לב השמים חשך כו'. ודא אשא תקיפא דעל רישיהון דחייביא שרי לאוקדא לון.

פירוש הסולם

קצו) תהו דא חנק וכו': תהו, זה חנק, שכתוב קו תהו (ישעיה ל"ד) חבל מדה (זכריה ב'). בהו, זו סקילה, היינו אבנים המשוקעות בתוך תהום הגדול, בשביל עונש הרשעים. וחשך, זו שרפה, שכתוב, ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בוער באש עד לב השמים חשך וגו'. וזו היא אש חזקה, שעל ראש רשעים יחול (ירמיה כ"ג) לשרוף אותם.
ביאור הדברים, כי אותם שאינם מקיימים יראת ה' מטעם מצות המלך, אלא מטעם יראת עונש, נלכדים בקליפות תהו, שתמהים למה אינם מבינים מחשבותיו ודבריו ית', וקליפה זו נבחנת לחבל מחנק על צוארו של האדם המפסיק לו אויר דקדושה לנשימת חייו. וז"ש דכתיב קו תהו, חבל מדה, מקרא א' כתוב קו תהו, ומקרא ב' חבל מדה, ובא זה ולמד על זה, אשר פירושו של קו תהו הוא חבל מדה, כי לפי הקו והשיעור של תמיהתו כן מדת החבל שהס"א משליך על צוארו וחונק אותו. והסה"כ מושכי העון בחבלי השוא (ישעיה ה').
וז"ש, בהו דא סקילה, אחרי שכבר ניצוד ע"י הס"א בחבל על צוארו, כבר יש להן כח לעשות בו כחפצן, או לסלקו או לשרפו או להרגו בסייף, כמ"ש והולך. וסקילה פירושו שמרוצצין את גלגלתו ע"י תאוות רעות ומחשבות רעות ומושכים אותו לתהומא רבא להענישו וחשך דא שריפה וכו' שרי לאוקדא לון שס"א מסבב אותו באש חזק ההולך ושורף החיות דקדושה מהם.