זהר

קצו) ועוד למנצח, תמן מ"ל עם נצח. ודא מ"ל מן חשמ"ל. מן ח"ש, הוד ונצח, אינון לקביל תרין שפוון. ובג"ד אתקריאו שפוון, חיון אשא ממללא. ובחגיגה עד היכן מעשה מרכבה, ואוקמוה מן וארא עד חשמל. דמסטרא דגבורה אתקריאו חיון אשא. ונהר דנפיק מזיען דלהון, יסוד. כלהו תלת אינון מרכבה לתפארת, אדם.

פירוש הסולם

קצו) ועוד למנצח תמן וכו': ועוד. באותיות למנצח, יש שם מל עם נצח. ומ"ל זה, הוא מ"ל מן חשמל, מ"ל מן ח"ש, דהיינו ר"ת חיות אש. והם הוד ונצח שהם כנגד ב' שפות, ששפה עליונה היא נצח ושפה תחתונה היא הוד, ומשום זה נקראות השפות חיות אש ממללות. ובחגיגה (יג.) עד היכן מעשה מרכבה. והעמידוהו, מן וארא עד חשמל. שחשמל הוא ראשי תיבות, חיות אש ממללות. כי מצד הגבורה, נקראות נצח והוד חיות אש. והנהר היוצא מזיעת חיות אש אלו, הוא יסוד. כל ג' אלו, נה"י, הם מרכבה לתפארת אדם, שהוא ז"א.
פירוש, שכאן מפרש המלה למנצח, על נצח והוד ביחד. וז"ש, תמן מ"ל עם נצ"ח, כי מל דחשמל פירושו ממללות. ואין דיבור אלא ע"י ב' שפות שהם נצח והוד. וע"כ כשיש המלה מ"ל עם נצח, מרמזת מ"ל על הוד. כי בחיבור ההוד נעשה נצח למדבר. ובדרך אגב מבאר, שמצד הגבורה נקראות נצח והוד חיות אש ממללות, שהם ר"ת חשמ"ל. והיסוד ה"ס נהר אש, היוצא מזיעת נצח והוד. ונה"י אלו הם מרכבה לת"ת, שהוא עצם ז"א. וז"ש, עד היכן מעשה מרכבה ואוקמוה כן וארא עד חשמל, דהיינו עד חיות אש ממללות, המרומז בר"ת חשמל, שהם נצח והוד, ויסוד הכוללם.