זהר

קצו) וכלהו משיכן דאתמשכן מג׳ חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי תליין וחפיין לסטרא דאודנין. ובג״כ כתיב, הטה אלהי אזנך ושמע. ובהאי תלין, תליין ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי, ולא בעתיקא.

פירוש הסולם

קצו) וכלהו משיכן דאתמשכן וכו׳: וכל המשכות שנמשכו מג׳ חללים של מוח הגלגלת, וכל אלו נימי השערות, וכל אלו הקווצות, תלויות ומכסות לצד האזנים, ומשום זה כתוב, הטה אלהי אזנך ושמע. ובתלים אלו תלוים ימין ושמאל, אור וחושך, רחמים ודין. וכל בחינות ימין ושמאל תלוים בזה, בז״א, ולא בעתיק, שהוא א״א.
ביאור המאמר. תחילה צריכים להבין עצם השערות מה הן, ומה הם הדינים שבהן, ומאין התקון שבהן. והנה העצמות שבהן, הן ממה שהיו פעם כלים לג״ר דחכמה שבשמאל. והדינים שבהן, באים גם כאן מקרומא דאוירא כמו בא״א, אלא כאן נבחן הקרום הזה, בבחינת קרום דק שעל המוחין. והדינים שבהם הם ב׳ בחינות, א) דינים דנוקבא הבאים מן הקרום שעל המוחין. ב) דינים דדכורא, הבאים מהארת הג״ר דקו שמאל. והתקון שבהם, נמשך מג׳ חללי גלגלתא דהיינו מחב״ד שבהם.
וז״ש, בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבוון קוצי דשערי אוכמן. המדרגות דחכמה הנמשכות מן השערות ראש בדרך כללות שבהם, נרמזות בחשבון אלף אלפין רבוא, ומדרגות החסדים הנמשכות מהן נרמזים בחשבון רבוא רבבן. ואומר שהן שחורות. והוא משום שיש ב׳ בחינות דינין דנוקבא בשערות דז״א, שהם ממלכות הממותקת בבינה, וממלכות עצמה דמדת הדין וגוון הנמשך מן המלכות עצמה הוא שחור. וגוון הנמשך ממלכות הממותקת בבינה, הוא אדום. ומטעם זה שערות המלכות הן אדומות. כי אין בהן כלום ממלכות דמדת הדין כמו שיש בז״א. כמ״ש במקומו, וז״ש, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא, שאלו ב׳ בחינות דינין דנוקבי הן מתערבות זו בזו ומסתבכות זו בזו.
וכדי להבין היטב דברי הזהר וכפילת הלשון ג׳ פעמים בזה אחר זה, הבא באותיות קצ״ג קצ״ד וקצ״ה, צריכים להאריך קצת באלו שערות דז״א. ויש לדעת שיש בז״א ג׳ פרצופין מלובשים זה בתוך זה, שנקראים, פרצוף חב״ד, פרצוף חג״ת, פרצוף נה״י, שהם בחינות נשמה, רוח, נפש דז״א. וכל אחד מלביש מחזה ולמטה של עליונו. ובדרך כלל כשמלובשים זה בזה, הם כולם כמו פרצוף אחד, אשר הגלגלתא דפרצוף נה״י, שהוא נפש דז״א, מתחלת מחזה ולמטה דפרצוף הכולל. והגלגלתא דפרצוף חג״ת, שהוא רוח דז״א, מתחלת מגרון ולמטה דפרצוף הכולל. וע״כ לא נראה מפרצוף חב״ד שהיא נשמה דז״א, אלא הראש שלו בלבד.
וע״כ יש כאן ג׳ בחינות שערות, הנקראות, קוצין, נימין, ושערות. כי יש שערות מפרצוף נה״י, ויש שערות מפרצוף חג״ת, ויש שערות מפרצוף חב״ד. וכולן מתקבצות בגלגלתא דפרצוף חב״ד, וע״כ השערות דפרצוף נה״י אשר שם ארוכות עד החזה, ששם הגלגלתא דפרצוף נה״י, והן נקראות קוצין. והשערות דפרצוף חג״ת אשר שם, ארוכות עד הגרון בלבד, ששם הגלגלתא דפרצוף חג״ת, והן נקראות נימין. והשערות דפרצוף חב״ד יושבות על הגלגלתא בלבדה, ואינן נמשכות למטה, כי הן שייכות לראש המגולה שהוא מפרצוף חב״ד בלבד, ואינן צריכות להשפיע לזולתו. ונקראות שערות. ואע״פ שכולן נכללות זו מזו, כמו הע״ס שנכללות זו מזו, ויש קוצין ונימין ושערות אפילו מפרצוף נה״י, וכן מחג״ת וכן בחב״ד. אמנם המדובר הוא לפי השליטה. כי בפרצוף נה״י שולטות הקוצין, ובפרצוף חג״ת שולטות הנימין, ובפרצוף חב״ד שולטות השערות.
ובזה תבין כפילות הדברים שבג׳ אותיות הנ״ל. כי באות קצ״ג, מבאר השערות דפרצוף נה״י דז״א העומד מחזה ולמטה דפרצוף הכולל, ששם שולטות הקוצין, וז״ש שם בגולגלתא דרישא תליין, כלומר שהן ארוכות ותלויות למטה עד החזה דפרצוף הכולל. וז״ש, ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא, כלומר שאין שם הארת חכמה הנקראת חשבון (כנ״ל פקודי אות כ״ח) והוא מטעם, דאחידן ביה דכיין ומסאבן, כי להיותן מבחינת מחזה ולמטה, ובחזה דז״א נמצאות ב׳ מלכיות, הנמתקת והבלתי נמתקת, שכחן מתחיל רק למטה ממקום מציאותן, אשר מהמלכות הממותקת נמשכות בחינות דינין טהורים, ומהמלכות הבלתי נמתקת נמשכות דינין טמאים. וז״ש, ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא, שטעמי התורה של טומאה וטהרה נמשכים מן הנימין שבקוצין אלו. כי הכל הוא לפי מעשה התחתונים.
ובאות קצ״ד, מבאר השערות דפרצוף חג״ת דז״א העומד מגרון ולמטה דפרצוף הכולל, ששם שולטים הנימין. וז״ש שם יתבין קוצי, כלומר שאינן תלויות כנ״ל בפרצוף נה״י שהן תלויות עד החזה, אלא כאן בפרצוף חג״ת, הן יושבות, כי הן קצרות, ואינן נמשכות רק עד הגרון. דהיינו עד הגלגלתא של פרצוף הזה. וע״כ של נה״י מכונות תליין. ושל חג״ת מכונות יתבין. וז"ש, מסתבכין ותקיפין, כי ב׳ מלכיות הנ״ל, מעורבות בהם אשר בחטאי התחתונים מסתבכות זו בזו, וכן הן תקיפין, מטעם דינין דדכורא השולטים בהם, אמנם להיותם למעלה מחזה דפרצוף הכולל, שהוא למעלה ממקום מציאות המלכות הבלתי נמתקת, ואין שום עוביות יכולה לפעול למעלה ממציאותו, ע״כ אע״פ שמסתבכות זו בזו, אין טומאה נמשכת מהם כלל, אלא הם טהורים, ורק מנהון שעיעין, ומנהון תקיפין, דהיינו, מהם רכות, שאין בהם דינין דדכורא, ומהם קשות, שיש בהם דינים דדכורא. ולפי שאומר בתחילה שיושבים על הגלגלתא, אפשר לטעות שאינן נמשכות כלום למטה, כמו השערות דפרצוף חב״ד, ע״כ אומר, מתלהטן ותליין, שהן תלויות מעט למטה, דהיינו עד הגרון ששם הגולגלתא דפרצוף הזה. כגיבר תקיף מארי נצח קרבין, דהיינו שהדינים שבהן לוהטות עד שמנצח המלחמות עם הסטרא אחרא הרוצה לינק מהארת חכמה שבהן, וז״ש בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. כלומר, אע״פ שהן קשות המורה על הדינים שבו, מ״מ הוא תקון נאה ויפה ותקיף לדחות החצונים, וז״ש רברבין ותקיפין, שמצד אחד הן גדולות שזה מורה על הארת חכמה שבהם, ומצד אחד הן קשות, שזה מורה על הדינין דדכורא שבהן המיועדים להבריח החצונים, וז״ש הה״ד בחור כארזים. כי הן מפרצוף רוח, ופרצוף רוח מכונה בחור, להיותו מוחין דו״ק וקטנות.
ובאות קצ״ה, מבאר השערות דפרצוף חב״ד דז״א, שלא נראה ממנו אלא הראש בלבד, שבו שולטות השערות. וז״ש, מתתקנין קוצין דשערי, כי כל התקון של השערות בא מג׳ מוחין חב״ד, כנ״ל, וע״כ אומר בפרצוף הזה מתתקנין, וז״ש, ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. להורות שבו מתיחדים הימין והשמאל זה בזה, משא״כ בפרצוף חג״ת היתה שליטת השמאל, מטרם שנכלל עם הימין. ומוסיף כאן המלה על גולגלתא, להורות ששורשם מפרצוף חב״ד שגלגלתא דפרציף הכולל הוא שלו. וז״ש, ותאנא יתבין תלי תלין, דהיינו כיון שאמר מקודם לכן ותליין, מזכיר לשון הברייתא שאינו כן, אלא יתבין, דהיינו שאינן נמשכות מגלגלתא ולמטה, כי מקומם הוא בחב״ד, ואינן צריכים להמשך לפרצוף אחר כמו הקודמים. וז״ש משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא, דהיינו שהן נמשכות מפרצוף חב״ד שבג׳ חללי גולגלתא, וז״ש אתמשכן שערי וכו׳ מהאי חללא, דהיינו מחלל הא׳ הימני, שהוא חכמה דז״א, המתפשט לל״ב נתיבות החכמה. שכל נתיב הוא מבוע שנמשכות שערות ממנו. וע״כ הן תלי תלים. מחללא תניינא, שהוא בינה דז״א, שבו חמשים שערי בינה נפקי חמשין מבועין וכו', שכל שער נעשה למבוע. ואתעבדין תלין דתלין ומתערבין בקוצין אחרנין. כי תלי תלים השערות האלה מתערבות עם אלו שבפרצוף חג"ת, וע״כ נעשו שם גם שערות שעיעין משא״כ שערות הקודמות הנמשכות מחלל א׳ הן רק לגולגלתא לבד, ואינן מתערבות באחרות. מחללא תליתאה, שהוא דעת דז״א, נפקי אלף וכו' ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו וכו', וע״כ הם תלי תלים. וכלהו, כל השערות, משיכן דאתמשכן מג׳ חללין דמוחא דגלגלתא. כי כל השערות דג׳ פרצופין כלולים זו מזו, וע״כ מקבלים כולם מחב״ד, שבפרצוף הג'. אשר פרצוף נה״י, מקבל מחלל הג׳ שהוא דעת. ופרצוף חג״ת, מחלל הב׳ שהוא בינה. ופרצוף חב״ד מחלל הא׳ שהוא חכמה.