זהר

קצו) אדהכי, סלקא תניינא, תקיפא לתברא תוקפי רגיזין. ודא סדרא תניינא, ההוא קלא תבירא בתוקפוי. וכדין סלקא, וכל דינין דאתערען קמיה אתברו, עד דסליק לאתריה דיצחק. כיון דיצחק אתער, וחמי לאברהם מתקן לכורסייא לקיימא קמיה, כדין אתכפיא, ותבר תוקפא קשיא. ובהאי, בעי מאן דתקע, לכוונא לבא ורעותא, בגין לתברא חילא ותוקפא דדינא קשיא, הדא הוא דכתיב, אשרי העם יודעי תרועה, יודעי תרועה ודאי.

פירוש הסולם

קצו) אדהכי סלקא תנינא וכו': ​בתוך כך עולה קול השני דהיינו תקיעה ראשונה דסדר ב' דימין, התקיף לשבור דינים קשים, וזהו סדר השני. דהיינו סדר ב' של תשר"ת, שהוא תחת שליטת השמאל דימין, שהוא שברים תרועה כנ"ל. ההוא קלא, דהיינו שברים, בתוקפוי, דהיינו תרועה. ואז עולה אל הבינה, וכל הדינים מג"ר דשמאל, הנפגשים שמה לפניו נשברים, עד שעולים למקום של יצחק, שהוא בז"א, כיון שיצחק שהוא קו שמאל דסדר זה, נתעורר ע"י תקיעה השניה דסדר זה שהיא בחינת קו האמצעי שבסדר ב' הזה, ורואה את אברהם, שהוא קו ימין דסדר זה, מתקן את הכסא של רחמים לעמוד לפניו, אז נכנע ומשבר דין הקשה, הנמשך מג"ר דשמאל. ובזה, צריך מי שתוקע, לכוון לבו ורצונו, כדי לשבור הכח, דהיינו למעט הג"ר דשמאל, ותוקף דין הקשה, הנמשך מג"ר דשמאל. ז"ש, ​אשרי העם יודעי תרועה. כי תרועה היא לשון שבירה, כמו ​תרועם בשבט ברזל. יודעי תרועה ודאי.
פירוש. כאן מבאר סדר ב' של תשר"ת שהוא תחת שליטת השמאל שבימין, אבל כולל בתוכו כל ג' הקוין, וע"כ תוקעים בו תשר"ת, ואע"פ שאמרנו, שבקו שמאל אין שם דינים דנוקבא שהיא תרועה, אלא דינים דדכורא לבד שהוא שברים, זה אמור, רק בשמאל דקו שמאל, המובא להלאה (באות קצ"ט) אבל כאן הם ג' סדרים שבסדר הכללי של ימין (כנ"ל באות קצ"ה) וע"כ אפילו סדר הב' שבכאן, אין זה שמאל ממש שבמקומו, אלא שמאל הכלול בימין. ולפיכך יש בו גם דינים דנוקבא, (כמ"ש שם) והוא בבחינת שברים תרועה. ומה שאומר כאן, כדין אתכפיא ותבר תוקפא קשיא וכו', היינו רק התחלה אבל עיקר ביטול הג"ר דשמאל והכנעתו הוא בקו האמצעי, דהיינו בסדר ג' של תשר"ת בדבור שלאחר זה, שאומר, כדין אחידן תרוייהו וכו'. ונתבארו הכוונות של סדר תשר"ת הב' של ג"פ תשר"ת.