זהר

קצה) א״ל הא קיים משה פריה ורביה, השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא, ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה, הה״ד עלית למרום שבית שבי. ומאי שבי. שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת מתנות באדם. באדם לא כתיב אלא באדם הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא, ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא, הה״ד כלת משה, כלת משה ממש.

פירוש הסולם

קצה) א"ל הא קיים וכו׳: אמר לו הקב״ה, הרי קיים משה פריה ורביה, עתה אני רוצה שישא את השכינה, ובשבילו תרד השכינה לדור עמו. ז״ש עלית למרום שבית שבי. מהו שבי. הוא השכינה שנשאת עמך. לקחת מתנות באדם. באדם עם ב' שואית לא כתוב, אלא באדם עם ב׳ קמוצה. שיורה על האדם הידוע למעלה. שהוא ז״א. ומתנה, היא השכינה שז״א נתן לו. וביום שירדה השכינה, ביום ההוא שנשאת למשה ירדה, ז״ש כלת משה. כלת משה ממש.