זהר

קצה) ועכ״ד ברעותא דלבא שוי גרמיה, ומסר ליה נפשיה ברחימו, וקב״ה חשיב עלוי כאלו נטיל נשמתיה מניה, בגין דאית חובין דעביד בר נש דלא מתכפראן אלא בשעתא דנפקת נשמתיה מניה מהאי עלמא. הה״ד, אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. והשתא דאתחשיב ליה דנטיל קב״ה נשמתיה, ואיהו יהיב ליה ברעותא, וההיא שעתא קיימא לכפרא על כל חובוי, ואשלים לכל סטרין, ולההוא סטרא דאתמר.

פירוש מעלות הסולם

קצה) ועכ״ד ברעותא דלבא וכו': ועם כל זה, שם את עצמו ברצון הלב, ומסר לו את נפשו להקב״ה באהבה. והקב״ה חושב לו כאלו נטלה ממנו הנשמה, משום שיש חטאים שעושה האדם שאינם מתכפרים אלא בשעת יציאת הנשמה ממנו מעולם הזה, ז״ש אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. ועתה שנחשב לו שהקב״ה לקח את נשמתו והוא נתן לו אותה ברצון, שעה ההיא קיימת לכפר על כל עונותיו, ולהשלים לכל הצדדים, ולאותו צד השמאל שלמדנו.