זהר

קצה) ות״ח, דהא נעיצין כלהו אמירן, סופא ברישא, ורישא בסופא. רישא למנדע לקב״ה במחשבתיה, סופא דלא לאסטאה מחשבתיה ורעותיה לסטר אחרא. וכד בר נש מתדבק בהאי, כדין כלהו עלמין מתמלאן ברכאן עלאין, דנגדין מעתיקא סתימא דילה.

פירוש מעלות הסולם

קצה) ות״ח דהא נעיצין וכו': ובוא וראה, כי כל הדברות שה"ס הספירות, תקועות כלן, סופן בתחלתן, ותחלתן בסופן, כי כל ספירה כלולה מע״ס, ומלכות של ספירה עליונה היא כתר לספירה תחתונה, ונמצא שסופה של כל ספירה נעוצה בתחלת כל ספירה. כי סוף כל ספירה היא מלכות, וכן תחלת כל ספירה היא מלכות דעליון. וכן תחלתן בסופן כי תחלת כל ספירה היא כתר, וסוף כל ספירה היא כתר לתחתון. בתחלה לדעת את הקב״ה במחשבתו. ובסוף להמשיך החכמה ממחשבתו שה״ס כתר עד הסוף שהיא מלכות ולא להטות מחשבתו ורצונו לסטרא אחרא, דהיינו לחוץ ממלכות (כנ״ל אות קצ״א) וכשאדם מתדבק בזה, להמשיך אל המלכות, אז מתמלאים כל העולמות ברכות עליונות, הנמשכות מעתיק הסתום מכל.