זהר

קצה) ותפארת איהו כבוש באת יו״ד עם ה׳ תתאה, ונפשו קשורה בנפשו. ואיהו חבוש עם את י' מסטרא דה׳ עלאה. ובגין דא אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין, דאיהו בגלות עם ישראל. הה״ד, בכל צרתם לו צר בו'. לא צר באלף בההוא זמנא דאיהו עם ישראל, לא צר ודאי, ולית צר אלא יצר הרע, דהזר הקרב יומת. ורזא דמלה, כי בי חשק ואפלטהו, כי בי בגימטריא מ״ב אזכרות דתפלי. אשגבהו כי ידע שמי.

פירוש מעלות הסולם

קצה) ותפארת איהו כבוש וכו': ותפארת היינו ז״א הוא כבוש באות יו״ד, שהיא קשר תפילין של יד, עם ה׳ התחתונה מלכות (כנ״ל אות קפ״ט) בסוד ונפשו קשורה בנפשו. והוא חבוש עם אות י' היינו במוחין של הארת חכמה. המתגלים במלכות, בסוד פארך חבוש עליך, מצד ה׳ העליונה בינה. כי כל האורות הן חכמה והן חסדים הוא מקבל מבינה. ומשום זה אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין, בעת שהוא בגלות עם ישראל, כמו שנאמר כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו. ושכינתא איהי בית האסורין דיליה (כמ״ש להלן בתקון הששי) ז״ש בכל צרתם לו צר לו בו'. לא צר באלף בזמן ההוא שהוא עם ישראל. ועושים מצוות ומעלים מ"ן, לא צר ודאי. ואין צר אלא יצר הרע, דזר הקרב יומת. (ועיין בסלם מאמר בכל צרתם לו צר סוף פרשת וירא ובדרך אמת שם) וסוד הדבר כי בי חשק ואפלטהו, כי בי בגימטריא מ״ב שמות הוי״ה שבתפילין, שה״ס ג׳ ידים שהוא שם מ״ב הנקרא שם המעלה כי ע"י ירידת העליון למקום התחתון בסוד לו צר בו', אז ע"י עליית מ״ן מעלה אליו את התחתון ומאירים בו המוחין של שם מ״ב העליון שהוא הוי״ה פשוטה ומלוי ומלוי המלוי. ונעשה לא צר בא'. אשגבהו כי ידע שמי, בסו״ה וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך.