זהר

קצד) ולא יכלה עוד הצפינו וגו'. מאי ותקח לו תבת גומא. דחפת ליה בסימנהא, למהוי נטיר מאינון נוני ימא, דשאטין בימא רבה, דכתוב שם רמש ואין מספר. והיא חפת ליה, למהוי נטיר מנייהו, בחפו יקירא, דתרין גוונין חוור ואוכם, ואנח ליה למשה בינייהו, דישתמודע עמהון, בגין דזמין לסלקא בינייהו זמנא אחרא, לקבלא אורייתא.

פירוש הסולם

קצד) ​ולא יכלה עוד הצפינו וגו': שואל, מהו ותקח לו תבת גומא, ומשיב, שצפתה אותו בסימנים, שיהיה נשמר מאלו דגי הים השטים בים הגדול, דהיינו הקליפות והמזיקים, שכתוב שם רמש ואין מספר. והיא צפתה אותו להיות נשמר מהם, ע"י צפוי יקר של שני צבעים, לבן ושחור, שהחמר לבן, וה"ס קו ימין, והזפת שחור, שה"ס קו שמאל המעורב במלכות דמדת הדין, שאז נהפך האדום שבו לשחור, בסוד דחז"ל, האי שחור אדום הוא אלא שלקה. והניחה את משה, שה"ס קו אמצעי, ביניהם, שיהיה נודע עמהם, בסוד הדעת שהוא קו אמצעי, כי עתיד לעלות ביניהם בזמן אחר, לקבל התורה.