זהר

קצד) ועלייהו אתמר, בראשית, ברא שי"ת, אלהים היכלא שביעאה. והכי אנון ז' היכלין לתתא. ולקבלייהו שבעה קלין דהבו להוי"ה וי"ח אזכרות דביה, דבהון שט קב"ה בי"ח עלמין ברכב אלקים רבותים אלפי שנאן. דאנון י"ח רבוון עלמין. וכמה נטורי תרעין, אית להיכלין דמקבלין צלותין, וכל צלותא לא תעול אלא במדה במשקל.

פירוש הסולם

קצד) ועלייהו אתמר, בראשית ברא שית, אלקים היכלא שביעאה: ועליהם אמרו, אשר ​בראשית הוא נוטרקין ברא-שית, דהיינו ששה היכלות, אלקים, הוא היכל השביעי, פירוש, כי כל תיקון השבת הוא מחמת עלית הנוקבא לבינה שמקבלת אורותיה, כנודע. וז"ש שבשביל תיקון ז' היכלות של הנוקבא, נתקנה גם הבינה בז' היכלות, והם נרמזים בהכתוב בראשית ברא אלקים, שביום השבת, המה מאירים אל ז' היכלות של הנוקבא.
ואינון ז' היכלין לתתא, וז' היכלין לעילא: (בתק"ח) והם ז' היכלות מחזה ולמטה, וז' היכלות מחזה ולמעלה. פירוש, אלו ז' היכלות דבינה המרומזות בהכתוב בראשית ברא אלקים, נתקנו בה בכפולות, בסו"ה ​שבעה בשבעה מוצקות (זכריה ד') דהיינו ז' היכלות למעלה מחזה, וז' היכלות למטה מחזה, וכן הם בכל פרצוף ופרצוף באופן, שאלו ז' היכלות הכפולים, נבחנים כן בכללות ה' פרצופי אצילות, דהיינו בא"א הכולל אותם, שיש ז' היכלות למעלה מחזה דא"א, דהיינו באו"א המלבישים אותו שמה, וכן יש ז' היכלות מחזה דא"א ולמטה, דהיינו בזו"ן המלבישים אותו שמה. וכל הנוהג בכלל נוהג ג"כ בפרטי פרטיות. וע"כ יש בכל פרצוף ופרצוף אלו ז' היכלות כפולים, ז' מחזה ולמעלה וז' מחזה ולמטה.
ולקבלייהו שבעה קלין דהבו לה', וי"ח אזכרות דביה, דבהון שט קב"ה בי"ח עלמין, ברכב אלקים וגו' דאנון י"ח רבוון עלמין: וכנגדם הם הז' קולות שיש בהמזמור הבו לה' בני אלים, והי"ח אזכרות, דהיינו י"ח שמות הוי"ה, הנמצאות בו, שבהם הקב"ה משוטט בי"ח עולמות בסו"ה רכב אלקים רבותים אלפי שנאן, שהם י"ח רבוא עולמות. פירוש, כנגד הז' היכלות שלמטה וז' שלמעלה שאמרנו בבינה, שה"ס או"א עלאין, בסו"ה בראשית ברא אלקים, הרי יש כנגדם כן גם בזו"ן, (כנ"ל בדיבור הסמוך), שעליהם רומזים הז' קולות וי"ח אזכרות שבמזמור הבו לה' בני אלים, ז' הקולות רומזים על ז' היכלות שמחזה ולמעלה דזו"ן, וי"ח אזכרות רומזים על ז' היכלות שמחזה ולמטה דזו"ן.
ודע שהספירות שמחזה ולמעלה מכונות בשם חג"ת, שעיקרן הוא קו האמצעי שהוא ספירת תפארת. והספירות שמחזה ולמטה מכונות בשם נה"י, שעקרן הוא קו האמצעי שבהן, שהוא ספירת יסוד, ולפיכך נבחנים הז' היכלות שמחזה ולמעלה שהם בתפארת. והז' היכלות שמחזה ולמטה, שהם ביסוד, הנק' ח"י העולמים. וז"ש שז' קולות שבמזמור הבו לה' רומזים על ז' היכלות שלמעלה, דהיינו שבת"ת, כי התפארת מכונה בשם קול. והמספר ח"י אזכרות, יורה על היסוד הנק' ח"י העולמים, וע"כ אומר שח"י אזכרות רומזים על ז' היכלות שלמטה דהיינו שביסוד, הנקרא ח"י.
וזה אמרו דבהון שט קב"ה בי"ח עלמין שבז' היכלות שלמטה מחזה, משפיע הז"א, על ידי ספירת היסוד שבו, המכונה ח"י עלמין. כי ז' היכלות שלמטה עומדים ביסוד דזו"ן, כנ"ל. וז"ש ברכב אלקים רבותים אלפי שנאן דאנון י"ח רבוון עלמין, כי כל הבחינות שמחזה ולמטה, הן מרכבה אל הבחינות שמחזה ולמעלה, (כנ"ל דף קכ"ד ד"ה חיות שאומר שו"ה הם רתיכין לי"ה ע"ש בהסולם) וע"כ מכונים ז' היכלות בשם רכב אלקים, דהיינו שהם מרכבה להבינה הנקראת אלקים, שהיא בז' היכלות שלמעלה בסוד י"ה, ודורש הכתוב, רבותים אלפי שנאן, שרומז על י"ח אלפים, כי רבותים, עשרים אלפים, אלפי, הם ב' אלפים, שנאן, פירושו שאינן, ויורה עשרים אלפים פחות שני אלפים שאינם, דהיינו י"ח אלפים. הרי אשר רכב אלקים, שהוא הז' היכלות שלמטה מחזה, היא י"ח אלפים, שמספר הזה רומז על יסוד הנק' ח"י העולמים, כנ"ל. ואומרו, דאנון י"ח רבוון עלמין, ואינו אומר דאנון י"ח אלפי עלמין, הוא מטעם המובא בתקוני הזהר (בהקדמה דף ד' ע"א) ומסטרא דצדיק ח"י עלמין הוא כליל י"ח רבוא מרכבות, עש"ה. ואין להאריך.
וכמה נטורי תרעין אית להיכלין, דמקבלין צלותין, וכל צלותא לא תעול אלא במדה במשקל: וכמה שומרי שערים נמצאים אל ההיכלות, שהם מקבלים התפלה, וכל תפלה אינה נכנסת אלא במדה ומשקל. מדה ה"ס ו"ק, דהיינו אור חסדים בשלמות, משקל, ה"ס ג"ר, להיותם נמשכים בסוד שקל הקודש. ואומר שאין התפלה מתקבלת, אלא על ידי המשכת מוחין בו"ק וג"ר. ואם אין המדה והמשקל בכל השלימות אין התפלה מקובלת.