זהר

קצג) ת"ח, דהא כתיב אוי לרשע, כיון דכתיב אוי לרשע, אמאי רע. אלא כמה דאמינא, דעבד גרמיה רע. וכתיב לא יגורך רע. וכלהו סלקין, והאי לא סליק, ואי תימא שאר חייבין דקטלו בני נשא. ת"ח, כלהו סלקין, והוא לא סליק, מ"ט. אינון קטילו בני נשא אחרא, והאי קטיל בנוי ממש, אושיד דמין סגיאין. ת"ח, בשאר חייבי עלמא, לא כתיב וירע בעיני ה', וכאן כתיב, וירע בעיני ה' אשר עשה. מ"ט, משום דכתיב ושחת ארצה.

פירוש הסולם

קצג) ת"ח דהא כתיב וכו': בוא וראה כי כתוב, אוי לרשע. כיון שכתוב אוי לרשע, למה לו לומר עוד רע, שהרי רשע פירושו רע. אלא הוא כמו שאמרתי, שהוא העושה עצמו רע, שהוא ביחוד המוציא זרעו לבטלה. וכן לא יגורך רע כנ"ל. וכולם עולים מגיהנם. וזה אינו עולה. ושואל, ואם תאמר שאר הרשעים שהרגו בני אדם יהיו טובים ממנו, שהם יעלו והוא לא יעלה. ומשיב, בוא וראה, כולם עולים והוא אינו עולה, הטעם הוא, כי הם הרגו אנשים אחרים, וזה הרג את בניו ממש, ושפך דם הרבה. בוא וראה בשאר רשעי עולם אינו כתוב, וירע בעיני ה', וכאן כתוב וירע בעיני ה' אשר עשה, מהו הטעם, משום שכתוב, ושחת ארצה.