זהר

קצג) ובזמנא דייתי מלכא משיחא, בסוף גלותא בתראה, דאתמר ביה הן עוד היום גדול, ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תיבת גומא. כגוונא דארון דס"ת. אורייתא ודאי יהא גניזו דיליה, בדרא בתראה. ובה אתטמר, כגוונא דנה בתיבה, דהוה אזיל על מייא. הכי האי אזיל בין ערב רב, דאינון מים הזדונים.

פירוש הסולם

קצג) ובזמנא דייתי מלכא וכו׳: ובזמן שיבא מלך המשיח, בסוף הגלות האחרונה, שנאמר בה, עוד היום גדול. אז נאמר במשה, ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תיבת גומא. שהיא כמו הארון של ספר התורה. שהתורה, שה"ס משה, נגנזת שם, והגניזה של משה, היא ודאי סוד התורה, שתהיה נסתרת בדור האחרון. ובה נתחבא, כמו נח בתיבה שהיתה הולכת על מים, כך זה, משה, הוא הולך אז בין הערב רב, שהם מים הזדונים.