זהר

קצג) אתקשר י׳ בה׳, ה׳ בו׳, ו׳ בה׳. דא אחיד בדא, כמה דאת אמר, ותשב באיתן קשתו ויפזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב. וכתיב, איתן מושבך ושים בסלע קנך. כדין אתקשר כלא חד בחד, דא בדא, נהרין מפתחן, ונהרין אנפין כלהו, כדין כלהו נפלין על אנפייהו, ומזדעזען, ואמרי בריך שמא יקרא מלכותיה לעלם ולעלמי עלמין.

פירוש הסולם

קצג) אתקשר י׳ בה׳ וכו׳: הי׳ נקשרה בה', והה׳ בו', והו׳ בה׳. זה אחוז בזה. דהיינו הו׳, שהוא ז״א, אחוז בה׳ שהיא המלכות. כמו שאתה אומר, ותשב באיתן קשתו ויפזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב. אשר איתן, הוא יסוד, קשתו, היא המלכות. הרי שהיסוד דז״א אחוז במלכות. וכתוב, איתן מושבך ושים בסלע קנך. אשר איתן הוא יסוד, וסלע הוא מלכות. אז נקשרו הכל אחד באחד זה בזה, מאירים המפתחות בהארת החכמה, שהם כל בחינות קו האמצעי, שנקרא מפתח, להיותו הפותח את הארת החכמה, ע״י הכרעתו את הימין ואת השמאל, ומאירים כל הפנים כולם, שה״ס ע׳ פנים הנ״ל. אז כולם נופלים על פניהם, דהיינו שמסתירים את פניהם שלא להמשיך ממעלה למטה שהיא בחינת ג״ר דחכמה, שנתמעטו ע״י קו האמצעי (כנ״ל ב״א דף ס׳ ד״ה מחלוקת) ומזדעזעים, מחמת הדינים המתגלים עם הארת החכמה, ואומרים, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ולעולמי עולמים.