זהר

קצב) ת"ח כד אתקדש יומא במעלי שבתא, סוכת שלום שריא, ואתפריסת בעלמא, מאן סוכת שלום, דא שבתא, וכל רוחין ועלעולין ושדין, וכל סטרא דמסאבי כלהו טמירין, ועאלין בעינא דריחייא דנוקבא דתהומא רבא, דהא כיון דאתער קדושתא על עלמא, רוח מסאבא לא אתער בהדיה, ודא עריק מקמיה דדא.

פירוש הסולם

קצב) ת"ח, כד אתקדש יומא במעלי שבתא, סוכת שלום שריא ואתפריסת בעלמא: בוא וראה, בשעה שקידש היום בליל שבת, שורה סוכת השלום בעולם, והיא נפרשת בהעולם, מאן סוכת שלום דא שבתא, שואל מי הוא סוכת השלום, ואומר שהיא שבת. והוא מטעם, וכל רוחין ועלעולין ושדין וכל סטרא דמסאבי כלהו טמירין ועאלין בעינא דריחייא דנוקבא דתהומא רבא. וכל הרוחות, ורוח סערות, ושדים וכל צד הטומאה, כולם מסתתרים ונכנסים בעין הרחים דנוקבא דתהומא רבה. (ופירושו עי' לעיל דף קכ"ג ד"ה בתר) דהא כיון דאתער קדושתא על עלמא, רוח מסאבא לא אתער בהדיה ודא עריק מקמיה דדא, שהרי מאחר שהקדושה נתעוררה לשרות בעולם, רוח הטומאה לא יתעורר עמה, כי זה בורח מפני זה. שהקדושה בורחת מפני הטומאה, והטומאה בורחת מפני הקדושה.