זהר

קצב) דהא תנינן, כל מאן דאפיק זרעיה בריקניא, אקרי רע, ולא חמי אפי שכינתא, דכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע, וכתיב ויהי ער בכור יהודה רע, אוף הכא, אוי לרשע רע, ווי לההוא חייבא דאיהו רע, דעבד גרמיה רע, כי גמול ידיו יעשה לו, לאכללא, מאן דזני בידוי, לאפקא ולחבלא זרעיה בריקניא, ולהאי טרדין בההוא עלמא יתיר מכלא.

פירוש הסולם

קצב) דהא תנינן וכו': כי למדנו, כל מי שמוציא זרעו לבטלה, נקרא רע, ואינו רואה פני השכינה. שכתוב, ​כי לא וגו' לא יגורך רע. וכן ​ויהי ער בכור יהודה רע. אף כאן אוי לרשע רע סובב על המוציא זרעו לבטלה, אוי לאותו רשע, שהוא רע שעשה עצמו רע, כי גמול ידיו יעשה לו, שפירושו, מי שמזנה בידיו להוציא ולהשחית זרעו לבטלה, ואותו מענישים בעולם האמת יותר מעל כל העבירות.