זהר

קצב) מזמור, ביה ר"ז, וביה מו"ם. מסטרא דזמר דאורייתא וזמר דצלותא. זמר מסטרא אחרא, איהי מו"ם ז"ר. זמרא בביתא, חרבא בביתא. נדה שפחה בת עכו"ם זונה. ודא אתוון מזמו"ר. נגו"ן, תמן ג"ן. הכי שפירו דנגונא, ביה הלל. כגון ליל שמורים הוא ליי' להוציאם מארץ מצרים. אשרי דביה שרי עלמה משבחין, אשרי העם שככה לו. בברכה, אברכה את ה' בכל עת. בתהלה, תמיד תהלתו בפי.

פירוש הסולם

קצב) מזמור ביה ר"ז וכו': ומפרש. מזמור, שהוא גבורה, בו אותיות ר"ז ובו אותיות מו"ם, מצד זמר של תורה וזמר של תפלה. כי קו השמאל כששולט בפני עצמו נהפך אור אל ר"ז שהוא אחורים של אור. וע"כ ובו מו"ם שיש בו אחיזה לחיצונים. וכ"ז מצר הקדושה. ומזמור מזמר דסטרא אחרא, הוא אותיות מום זר, וע"כ אמרו, זמר בבית חורבן בבית. והיא בחינת נדה שפחה בת עכו"ם זונה. וזה הוא אותיות מזמור. דהיינו ר"ז מום. נגון שהוא חסד, שם אותיות גן, שהוא מלכות, וכך הוא היופי של הנגון, שבו הלל, כמו ההלל, שבליל שומרים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים. כלומר, לא כל ניגון הוא חסד, אלא רק היופי של הנגון מטה כלפי חסד, שה"ס ההלל של יציאת מצרים, שהוא נוטה לחסד. אשרי, שהוא כתר, שבו מתחילים העולם לשבח. כמו כתר, שהוא התחלת הספירות. דהיינו אשרי העם שככה לו. בברכה שהיא בינה, הוא כמו, אברכה את ה' בכל עת. כי שפע הבינה אינו פוסק. בתהלה, שהיא מלכות, היינו תמיד תהלתו בפי. כי פי רומז על מלכות.